אלגוריתם חדש שפותח עשוי לסייע בהבחנה באופן מהימן בין ציסטות שפירות בלבלב ואלו בעלות פוטנציאל ממאיר, כך שבאלו בהם אין סיכון לממאירות לא נדרש ניתוח בטני פולשני מאוד, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם במהלך חודש יולי בכתב העת Science Translational Medicine.
החוקרים התבססו על טכניקות למידה עמוקה להכשרת הפלטפורמה לסווג את המטופלים לאחת משלוש קטגוריות רלבנטיות: אלו שאינם נדרשים למעקב נוסף מאחר והציסטות שפירות; אלו הנדרשים למעקב בשל מאפיינים בעלי פוטנציאל ממאיר של הציסטות; ואלו הנדרשים להסרת הציסטות בשל דיספלזיה בדרגה גבוהה או ממאירות גלויה.
לאחר הכשרת פרוטוקול הבדיקה עם 436 חולים בהם הציסטות הוסרו בניתוח, החוקרים אישרו את אלגוריתם CompCyst ע”י בחינתו ב-426 חולים אחרים שגם השלימו הסרה ניתוחית. פתולוגיה כירורגית הינה מדד הזהב לסיווג ציסטות בלבלב כיום.
במדגם התיקוף הנ”ל, החוקרים השוו בין ההמלצות על-בסיס מערכת CompCyst לניהול הציסטות ובין ההנחיות הקליניות הנוכחיות באשר לגישת הטיפול האופטימאלית.
בסופו של דבר, המערכת הממוחשבת הייתה טובה יותר מהנהוג כיום בקליניקה בכל שלוש קבוצות המחקר. לדוגמא, ההערכה הקלינית הנוכחית זיהתה רק 19% מהחולים אשר הוגדרו כמתאימים לשחרור בשל האופי השפיר של הציסטות. זאת בהשוואה ל-60% מהחולים באותה קבוצת סיכון שזוהה נכונה במערכת CompCyst.
השימוש במערכת CompCyst צפוי היה להביא לירידה במספר הניתוחים המבוצעים לציסטות שפירות בהיקף של 74%, ובסך הכול, המערכת צפויה להביא למניעת ניתוחים מיותרים ב-60% מהחולים שנכללו במחקר.
על-בסיס ההיסטופתולוגיה, ניתוח היה מומלץ ליתר המדגם. בקבוצה זו, גישת הטיפול הסטנדרטית כיום זיהתה 89% מהחולים שנדרשו לניתוח להסרת הציסטה, בהשוואה ל-91% מהחולים שזוהו ע”י מערכת CompCyst.
בסה”כ, המערכת החדשה סיווגה נכונה 69% מכלל המדגם לאחת משלוש קבוצות להמשך טיפול או מעקב, זאת בהשוואה ל-56% מהחולים על-בסיס הטיפול הסטנדרטי הנוכחי.
Sci Transl Med. Published online July 17, 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!