האם למעכבי TNF תועלת אפשרית כנגד סוכרת על-רקע טיפול אימונותרפי? (Diabetes Care)

טיפול ב-Infliximab (רמיקד) עשוי לשמש כגישת טיפול חדשה למקרים של סוכרת על-רקע טיפול במעכבי בקרה חיסונית, כך עולה מדיווח מחקר יחיד, שפורסם בכתב העת Diabetes Care.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעכבי בקרה חיסונית זכו לפופולאריות רבה כפורצי דרך בתחום הטיפול בסרטן, אך סוכרת הדורשת טיפול באינסולין הינה בין רשימת תופעות הלוואי החמורות על-רקע הטיפול התרופתי.

במאמר המובא להלן מדווחים הכותבים על תיאור מקרה של גבר בן 53 שנים, בו תועדה הפוגה של הסוכרת בעקבות טיפול ב-Infliximab, ממשפחת מעכבי TNF-Alpha.

המטופל נטל משלב של Ipilimumab (יירבוי) עם Nivolumab (אופדיבו) לטיפול במלנומה מתקדמת עם גרורות לכבד, ריאות וקשריות לימפה. תחת הטיפול החולה חווה הפוגה מטבולית מלאה של המלנומה. עוד הוא פיתח דלקת מעי על-רקע חיסוני, אשר דרשה טיפול בקורטיקוסטרואידים וטופל גם בשתי מנות נוספות של Infliximab. לאחר הפחתת מינון קורטיקוסטרואידים, החולה המשיך בטיפול ב-Nivolumab למספר שבועות.

בהמשך החולה פיתח דלקת מפרקים ללא עדות לנוגדנים, אשר כללה את ברך ימין ושני הקרסוליים. בעקבות זאת, הוא טופל בזריקות קורטיקוסטרואידים מקומיות, אך ללא טיפול סיסטמי בקורטיקוסטרואידים. מספר ימים מאוחר יותר, החולה פיתח עייפות מתקדמת ובבדיקות המעבדה הייתה עדות להיפונתרמיה, עם ריכוז המוגלובין מסוכרר של 11.6% וריכוז C-Peptide של 933 פיקומול/ליטר.

מבחן סבילות לאחר-ארוחה הוביל לזיהוי הפרעה בהפרשת אינסולין והפחתת רגישות לאינסולין בפריפריה, בשילוב עם נוגדנים עצמיים לתאי איי לבלב. רמות חלבוני C-Reactive Protein הייתה נמוכה ולכן נשללה אפשרות דלקת סיסטמית כגורם להיפרגליקמיה.

גם אבחנה של סוכרת על-רקע סטרואידים לא הייתה סבירה, מאחר והמנה האחרונה של סטרואידים ניתנה למעלה משישה חודשים טרם אבחנת סוכרת ורמות הסוכר של המטופל היו בטווח התקין במהלך הטיפול בקורטיקוסטרואידים.

החולה החל בזריקות אינסולין ומאחר ומחלת המפרקים הפכה פעילה יותר, הוא קיבל טיפול נוסף ב-Infliximab לאחר שבעה ימים. טיפול זה הוביל לנסיגה של ההפרעה בתפקוד תאי ביתא ועמידות לאינסולין, כך שניתן היה להפסיק את הטיפול באינסולין לאחר 46 ימים. הסוכרת נותרה בהפוגה חודשיים לאחר זריקת האינסולין האחרונה.

מהממצאים עלה כי האתיולוגיה של סוכרת על-רקע חסימת בקרה חיסונית של מערכת החיסון שונה מזו של סוכרת מסוג 1. במאמר הנוכחי הם מדווחים על המקרה הראשון של נסיגה בסוכרת על-רקע טיפול במעכבי בקרה חיסונית בעקבות טיפול ב-Infliximab. בחולה זה ניתן היה להפסיק את הטיפול באינסולין ותועדה התאוששות של תפקוד תאי ביתא ורגישות לאינסולין במבחן ארוחה משולבת, עם התנרמלות המוגלובין מסוכרר.

Diabetes Care. Published online July 15, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן