הפער בין הגיל הכרונולוגי של נבדק ובין גיל המוח, כפי שנקבע על-בסיס בדיקת MRI, עשוי לשמש כסמן להערכת הסיכון לדמנציה, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences.
החוקרים יצרו מודל רשתות עצביות לחיזוי הזדקנות המוח. הם התבססו על למידה עמוקה בכדי להשלים הערכה של הדמיות מוחיות של 3,688 משתתפים ללא-דמנציה (גיל ממוצע של 66 שנים, 55% נשים) במחקר Rotterdam Study. הם הצליחו לאסוף נתוני מעקב לאורך לפחות חמש שנים אודות המשתתפים.
מניתוח סטטיסטי עלה כי הפער בין גיל המוח החזוי (כפי שנקבע לפי צפיפות החומר האפור במוח) ובין הגיל הכרונולוגי היה קשור באופן מובהק סטטיסטית עם היארעות דמנציה (יחס סיכון של 1.11, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.15). הקשר נותר מובהק סטטיסטית גם לאחר תקנון לנפח ההיפוקמפוס.
פער הגיל עשוי לשמש בשילוב עם גורמי סיכון קליניים אחרים וסמנים נוספים בכדי לסווג את הנבדקים לפי דרגות סיכון, כך שניתן לקבל החלטות קליניות או פרטניות, דוגמת בדיקות סקר לדמנציה ותכנון העתיד.
בטרם יישום המודל בפועל, דרושים מחקרים נוספים. מודלי למידה עמוקה מועדים להטיות בנסיבות מסוימות ויש לנקוט משנה זהירות בטרם בוחרים להכליל את הנתונים על אוכלוסיה ספציפית.
Proc Natl Acad Sci. Published online October 1, 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!