הרגלי אכילה בריאים עשויים להקל על תסמיני דיכאון בצעירים (PLoS One)

התערבות תזונתית פשוטה השמה דגש על בשר רזה, דגים ופירות וירקות טריים מובילה לשיפור תסמיני דיכאון בתוך שלושה שבועות במבוגרים צעירים עם הרגלי אכילה לא-בריאים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, אשר פורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת PLoS One.

מדגם המחקר כלל 76 סטודנטים באוניברסיטה בעלי משקל תקין (גיל ממוצע של כ-20 שנים, 63% נשים). בכל המשתתפים תועד מדד DASS-21-D (Depression, Anxiety and Stress Scale-21 Depression Subscale) של 7 נקודות ומעלה, המעיד על תסמיני דיכאון מתונים, ומדד של מעל 57 נקודות בסולם DFS (Dietary Fat and Sugar Screener), המרמז לדיאטה לקויה.

המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת התערבות עם שינויים תזונתיים, או להמשך דיאטה רגילה. בקבוצת ההתערבות ניתנו הוראות תזונתיות באמצעות סרטון וידאו קצר. הדיאטה התבססה על ה-Australian Guide to Healthy Eating עם המלצות תזונתיות נוספות להפחתת הסיכון לדיכאון (לדוגמא, חומצות שומן אומגה-שלוש, קינמון).

המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו הוראות מפורשות אודות הגברת צריכת ירקות, פירות, דגנים מלאים, חלבונים (בשר רזה, עוף, ביצים, טופו, קטניות), מוצרי חלב לא-ממותקים, דגים, אגוזים וזרעים, שמן זית ותבלינים. עוד ניתנו המלצות אודות הפחתת צריכת מזונות מסוימים, דוגמת סוכרים, בשר מעובד או שומני ומשקאות קלים. החוקרים זימנו את המשתתפים פעמיים במהלך המחקר בכדי לשאול אם התקשו להקפיד על הדיאטה ובמטרה לפתור חלק מהבעיות.

התוצא העיקרי התבסס על מדד CESD-R (Centre for Epidemiological Studies Depression scale-Revised) והתוצא המשני התבסס על מדד DASS, אשר בנוסף להערכת תסמיני דיכאון כלל מדדי חרדה ודחק.

לאחר שלושה שבועות, מדד CESD-R הממוצע בקבוצת ההתערבות השתפר מערך מוגבר (מעל 16) לטווח חסר חשיבות קלינית, אך נותר גבוה בקבוצת הביקורת. בקבוצת ההתערבות תועדו מדדי CESD-R נמוכים יותר משמעותית, בהשוואה לקבוצת הביקורת, לאחר תקנון למדדי CESD-R בתחילת המחקר. כאשר החוקרים לקחו בחשבון את הגיל, מין, פעילות גופנית ומדד מסת גוף, ההבדל המובהק סטטיסטית נותר על כנו.

באשר למדדי DASS, המדד הממוצע בקבוצת ההתערבות השתפר מערך בטווח חומרה מתונה (7-10) לטווח התקין (0-4 נקודות), אך בקבוצת הביקורת המדד נותר בטווח החומרה המתונה.

בקבוצת ההתערבות תועדו מדדים נמוכים משמעותית, בהשוואה לקבוצת הביקורת, לאחר תקנון לערכי DASS בתחילת המחקר, ולאחר מכן גם לתקנון לגיל, מין, פעילות גופנית ומדד מסת הגוף בתחילת המחקר. רמות דחק וחרדה נותרו נמוכות יותר בקבוצת ההתערבות.

החוקרים הצליחו להשיג 33 משתתפים לשיחת טלפון לאחר שלושה חודשים. מבין אלו, 21.2% דיווחו כי המשיכו בדיאטה ומשתתפים אלו שמרו על השיפור במצב הרוח.

לסיכום, אעפ”י שאנשי צוות רפואי רבים פסימיים בכל הנוגע להצלחת התערבויות המובילות צעירים לשיפור הרגלי התזונה, הממצאים החדשים מעידים כי חלק מהמטופלים עשויים להיות מאוד מעוניינים לשנות את התזונה במידה ויאמינו כי הדבר יוביל לשיפור מצב הרוח שלהם.

PLoS One. October 9, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן