טיפול פומי קצר בסטרואידים עשוי לשפר כאב ותפקוד בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של היד (The Lancet)

במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בפרדניזלון במינון 10 מ”ג למשך שישה שבועות נמצא בטוח ויעיל בחולים הסובלים מכאב משנית לאוסטיאוארתריטיס של היד עם סמני דלקת.

במסגרת מחקר HOPE (Hand Osteoarthritis Prednisolone Efficacy) ביקשו החוקרים לבחון את היעילות והבטיחות של טיפול קצר-טווח בפרדניזולון בחולים עם כאב משנית לאוסטיאוארתריטיס של הידר ודלקת של הסינוביה.

מחקר HOPE היה מחקר כפל-סמיות, אקראי, מבוקר-פלסבו, אשר כלל מבוגרים משני מרכזים בהולנד. המשתתפים במחקר אובחנו עם אוסטיאואתריטיס תסמינית של היד ובדיקה גופנית הדגימה עדות לסמני דלקת במפרקי DIP/PIP (Distal Interphalangeal/Proximal Interphalangeal).

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בפרדניזולון במינון 10 מ”ג או פלסבו, אשר ניתנו פומית כל יום למשך שישה שבועות, לאחר מכן חלה הפחתה הדרגתית של מינון הטיפול לאורך שבועיים והמשך מעקב ללא טיפול תרופתי למשך שישה שבועות. התוצא העיקרי של המחקר היה כאב באצבע, כפי שנקבע לפי סולם VAS (Visual Analog Scale), לאחר שישה שבועות.

לאחר הערכת 149 חולים להתאמה למחקר, 92 חולים נכללו במחקר וחולקו באקראי לטיפול בפרדניזולון (46 חולים) או לפלסבו (46 חולים). מבין אלו, 42 חולים בקבוצת ההתערבות (91%) ו-42 חולים בקבוצת הפלסבו (91%) השלימו את 14 שבועות המחקר.

השינוי הממוצע מתחילת המחקר ועד לאחר שישה שבועות במדד VAS להערכת כאב באצבע עמד על 21.5- בקבוצת ההתערבות ועל 5.2- בקבוצת הפלסבו, עם הבדל ממוצע בין הקבוצות של 16.5- נקודות (p=0.0007).

מספר האירועים החריגים הלא-חמורים היה דומה בין שתי הקבוצות. חמישה אירועים חריגים חמורים תועדו במהלך המחקר: אירוע חריג חמור אחד בקבוצת הטיפול בפרדניזולון (אוטם לבבי) וארבעה אירועים חריגים חמורים בקבוצת הפלסבו (המטומה מזוהמת על-רקע חבלה ברגל אשר דרשה ניתוח, ניתוח מעי, פרפור פרוזדורים שדרש השתלת קוצב לב ומיומה תסמינית ברחם אשר דרשה כריתת רחם). ארבעה חולים (4%) הפסיקו את תרופת המחקר בשל אירוע חריג: חולה אחד (2%) שטופל בפרדניזולון ושלושה חולים (7%) בקבוצת הפלסבו.

ממצאי המחקר מספקים לרופאים אפשרות טיפול קצר-טווח בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של היד, המדווחים על התלקחות של מחלת המפרקים.

The Lancet 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן