בעת התוויה לקיצוב חדרי קבוע, מושתלת האלקטרודה בחדר ימין (קיצוב חדר ימין RVP ) ובדומה ל LBBB, הסנכרון החשמלי והמכני בין החדרים ובעיקר בין דפנות חדר שמאל, מופרע, דבר המוביל לפגיעה ביעילות הכיווץ ואיבוד myocardial work.
במהלך השנים התברר שדה סינכרוניזציה בעקבות קיצוב פרמננטי של חדר ימין, עלולה להוביל לעיתים להתפתחות אי ספיקת לב (ר”ת HF ), ואך ירידה במקטע פליטה של חדר שמאל (ר”ת LVEF ), ריבוי אשפוזי HF ואך שיעורי תחלואה ותמותה מוגברים.
דיווח ממרכז שלישוני גדול הציג התפתחות של pacing induced cardiomyopathy ב 12.3% מ המטופלים המקוצבים בחדר ימין במעל 20% מהזמן, בהם LVEF היה תקין קודם לכן.
מאידך דיווחים אחרים לא הראו התפתחות HF משני ל RVP בלבד. לכן יתכן והשפעת RVP על תפקוד LV תלויה בגורמים שונים של תשתית תחלואה מיו קרדיאלית סמויה, או גורמים ביולוגיים,המשפיעים על ההסתברות והתזמון של התפתחותHFבמטופלים תלוייRVP.
מחקר אפידמיולוגי רחב היקף עשוי לספק תובנות נוספות על הסיכון להופעתHFבמטופלים עםRVPומה הגורמים הכרוכים בסיכון זה.
מטרות מחקר נוכחי:
שיטות:
המחקר רטרוספקטיבי, התבסס על המרשמים הלאומיים הדנייםNDRוהשווה אתהסיכון להופעת HF,
- בין כל 27704 המטופלים שעברו השתלת PM עם RVP בין 2000-2014 ללא HF ,
- לעקבת ביקורת מותאמת גיל מין, ביחס 5:1 , שכללה 138520 מטופלים ללא HF וללא PM .
התוצאנקבע כהיארעות המצטברת של HF כולל HF קטלני, בטווח שנתיים מהשתלת ה PM עםתמותה מכל סיבה ואוטם (ר”תMI)כסיכונים מתחרים (לבודד השפעות אלה מהתוצא).
יחסי סיכון (ר”תHRs)להשוואת הסיכון בין מטופלים עם או ללאPMואת הגורמים הקשורים להופעתHFבמטופליRVP, חושבו בעזרת אנאליזות סטטיסטיות לפי Shared Frailty Cox regression. הערכת כל הCox regressionsלהנחות-סיכון היחסי (כproportional hazard assumption) בוצעו לפיSchoenfeld residuals.
הם הדגימו הפרה של ההנחות, היות ויחסי הסיכון השתנו בזמן, לכן בוצעו אנאליזותCox regressionתלוית זמן, לתקופת מעקב של שנתיים בנקודות זמן של 30 ו 180 יום.
לכן האנאליזות הניבו תוצאות ב 3 תקופות שלHRs:
- ל 30 יום ראשונים לאחר ההשתלה,
- בין 30 ל 180 יום
- לשאר תקופת המעקב מ 180 יום ועד שנתיים.
לתוצאות ולמסקנות – באתר האיגוד הקרדיולוגי
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!