הנחיות חדשות מבריטניה קובעות כי יוד רדיואקטיבי עשוי לשמש כטיפול קו-ראשון כנגד פעילות-יתר של בלוטת התריס (BMJ)

הנחיות חדשות מבריטניה לטיפול בפעילות-יתר של בלוטת התריס, כולל מחלת גרייבס, שמות דגש גדול יותר על השימוש ביוד רדיואקטיבי כטיפול הראשון לחולים בהם לא צפויה הפוגה עם טיפול תרופתי, בניגוד להצבת יוד רדיואקטיבי כחלופה לטיפול קו-ראשון בתרופות.

ההנחיות החדשות לטיפול בפעילות-יתר של בלוטת התריס הן חלק מהנחיות נרחבות יותר בנושא מחלות בלוטת התריס מטעם ה-NICE. מאמר המסכם את ההמלצות פורסם בכתב העת BMJ.

המומחים כותבים כי מסקירת העדויות עלה כי יוד רדיואקטיבי הינו הטיפול הקליני והמשתלם ביותר מבחינת עלות-תועלת במקרים של פעילות-יתר של בלוטת התריס. ההמלצה לשימוש ביוד רדיואקטיבי כטיפול קו-ראשון במבוגרים עם מחלת גרייבס הינה שינוי מהנהוג כיום וצפויה לצמצם את ההבדלים בין מרכזים בכל הנוגע למצבים בהם יוד רדיואקטיבי עשוי להיות טיפול הולם.

לצורך ההמלצה הנ”ל, מומחי ה-NICE מצטטים חמישה מחקרים אקראיים ומבוקרים של חולים עם פעילות-יתר של בלוטת התריס, אשר העידו כי התוצאות בטווח הארוך היו טובות יותר לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי, בהשוואה לטיפול בתרופות כנגד בלוטת התריס למרות סיכון מוגבר למחלת עיניים על-רקע גרייבס עם טיפול ביוד רדיואקטיבי.

בנוסף, שמונה מחקרים לא-אקראיים לא זיהו עדויות לעליה בעלת חשיבות קלינית באבחנות ממאירות או מקרי תמותה בחולים לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח, או בין חולים לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי או ביקורות בריאות.

ההנחיות החדשות ממליצות כי טיפול בתרופות כנגד בלוטת התריס מהווה אפשרות מקובלת כטיפול קו-ראשון בחולים בהם צפויה הפוגה. המומחים מסבירים כי אחוז החולים עם מחלת גרייבס בהם ניתן להשיג הפוגה עם טיפול תרופתי נע סביב 30-50%. הם מוסיפים כי חלק מהעדויות מציעות כי טיפול ארוך-טווח בתרופות עשוי להיות מקובל.

טיפול ביוד רדיואקטיבי אינו מתאים במקרים של חשד לממאירות, בנשים הרות או אלו המנסות להרות, או בחולים עם מחלת עיניים פעילה על-רקע מחלת בלוטת התריס. בנשים הרות מומלץ שימוש מינימאלי בתרופות כנגד בלוטת התריס, במינונים הנמוכים ביותר האפשריים. כמו כן, מומחים רבים יתמכו בניתוח להסרה מלאה של בלוטת התריס בנשים המתכננות להרות בעתיד הקרוב.

ההנחיות החדשות מדגישות גם את חשיבות ביסוס הגורם לפעילות-יתר של בלוטת התריס להבטחת מתן טיפול הולם, כאשר השיטה המועדפת כוללת מדידת נוגדני TRAb (TSH Receptor Antibodies). מנגד, בדיקת אולטרה-סאונד של בלוטת התריס עשוי לספק מידע רלבנטי כאשר במישוש מזוהות קשריות בבלוטת התריס, לבדיקה ערך אבחנתי מוגבל במקרים של מחלת גרייבס.

BMJ. 2020;368:m41.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תוצאות כריתת בלוטת התריס במבוגרים סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: JAMA
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|27/05/2026

שיעור הולך וגדל של מטופלים מבוגרים (גיל ≥65 שנים) עוברים כריתת בלוטת התריס, על רקע הזדקנות האוכלוסייה. לאור תוצאות לא חד־משמעיות בספרות, חשוב להבהיר אם לפרופיל הבטיחות של הניתוח יש מאפיינים שונים בגיל המבוגר, לצורך הערכת סיכונים מיטבית וייעוץ למטופלים

נוירופתיה פריפרית – סקירה

מקור: JAMA
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|15/03/2026

המאמר הסקירה מתמקד בנוירופתיה פריפרית, מצב של פגיעה בעצבים הפריפריים, ומתאר את המאפיינים הפיזיולוגיים שלה, דרכי האבחון והגישה הטיפולית

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן