התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם מעוררת בהלה משמעותית ועולה השאלה כיצד יכולים פסיכיאטרים ואנשי מקצוע אחרים להתכונן בכדי לצמצם את ההשלכות הפסיכולוגית של הנגיף החדש. ההשלכות הפסיכולוגיות של הזיהום החדש כוללות פחד מהמחלה, השפעות של הבידוד האפשרי והשפעות אפשריות של האטת הכלכלה על הכלכלה העולמית.
הפחד מהמחלה זוכה לתהודה רבה ברחבי העולם ובמקרים של מחלה שאינה נראית לעין, לא מדובר בתגובה לא-רציונאלית. במידה ולא יודעים אם נחשפים ו/או מפיצים את הנגיף לעמיתים, לילדים או להורים מבוגרים, אזי הפחד מהדבקה הוא הגיוני.
סוגיית הבידוד היא קשה יותר והכותבים מודים כי מאז ומעולם סברו כי צעד זה קשה יותר לביצוע בארצות הברית, בהשוואה למדיניות כמו סין. עם זאת, בידוד עצמי בבית הינו בשלב זה הפתרון בפועל במקרים של חשיפה לזיהום. לאור זאת, חשוב להקפיד על אספקה הולמת של מוצרי בסיס, בדומה להכנה לסופת שלג או הוריקן, יש להקפיד על מוצרי מזון, מים ונייר טואלט. פסיכיאטרים יכולים לעודד את מטופליהם להקפיד על אספקה הולמת של התרופות, כולל מתן מרשמים עודפים בכדי שלמטופל תהיה כמות תרופות מספקת. במידה ומדובר בחולה אובדני, ניתן לבקש מבני המשפחה לשמור על התרופות.
אחת השאלות נוגעת לסיכוי כי אדם הסובל מהתמכרות לאלכוהול או אופיאטים יישאר במקומו בזמן גמילה. בקרב אלו המטופלים במרפאות מתאדון ונדרשים לביקורים יומיים, הדבר עשוי להיות אף קשה יותר. בשלב זה אין פתרון נראה באופק, פרט להתכונן לתסמיני גמילה ולהשלכות של אלו על ההתנהגות, כולל הסיכון למעשי פשיעה. טל-רפואה עשויה להוות פתרון, אך עדיין לא ערוכים לכך.
ההשלכות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח של האטה כלכלית מג’ורית אינן ידועות. על-סמך מגיפות קודמות ואסונות אחרים, אלו עשויות לכלול אבטלה ואת ההשלכות הנלוות של אלימות ביתית ואובדנות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!