במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול קודם בנוגדי-קרישה פומיים ישירים (Direct Oral Anticoagulant, או DOAC) אינו מוביל לעליה בסיכון לדימום תוך-מוחי תסמיני בחולים נבחרים עם אירוע מוחי איסכמי לאחר טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות בטיחות טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי במקרים של אירוע מוחי איסכמי בקרב חולים תחת טיפול ב-DOAC. הם השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה ואספו נתונים אודות כל המבוגרים תחת טיפול ב-DOAC אשר השלימו טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי בשל אירוע מוחי איסכמי. הסקירה בחנה את שיעורי דימום תוך-מוחי תסמיני בחולים אלו אל מול חולים עם אירוע מוחי ללא טיפול נוגד-קרישה קודם ואל מול חולים תחת טיפול בקומדין עם ערכי INR של מתחת ל-1.7. בנוסף, החוקרים בחנו מספר תתי-קבוצות של חולים, כולל השוואה בין אלו שקיבלו טיפול ב-DOAC בתוך 48 שעות מטיפול תרומבוליטי, אל מול אלו בהם מרווח הזמן מהמנה האחרונה לא היה ידוע.
לאחר בחינת 13,392 דיווחים ויצירת קשר עם חלק מהחוקרים של 12 מחקרים שפורסמו, החוקרים כללו בסקירה נתונים אודות 52,283 חולים לאחר אירוע מוחי איסכמי חד משישה מחקרים שונים: 366 מטופלים ב-DOAC, 2,133 מטופלים בקומדין ו-503,241 חולים ללא טיפול נוגד-קרישה קודם.
מניתוח הנתונים עולה לא תועד סיכון מוגבר לדימום תוך-מוחי תסמיני לאחר טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי בקרב חולים תחת DOAC בתוך 48 שעות מהפרוצדורה, בהשוואה למטופלים בקומדין, בין אם התבססו על קריטריוני National Institute of Neurological Disorders (NINDS) (יחס סיכויים של 0.55, רווח בר-סמך 95% של 0.19-1.59) או על קריטריוני European Cooperative Acute Stroke Study II (ECASS-II) (יחס סיכויים של 0.7, רווח בר-סמך 95% של 0.28-2.16). בדומה, לא תועד הבדל בין מטופלים ב-DOAC ואלו שלא טופלו בנוגדי-קרישה (יחס סיכויים של 1.23, רווח בר-סמך 95% של 0.46-3.31 ויחס סיכויים של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.32-2.41, בהתאמה).
בדומה, החוקרים לא זיהו סיכון מוגבר עם טיפול ב-DOAC בכל נקודת זמן לפני הטיפול התרומבוליטי ובין מטופלים בקומדין (יחס סיכויים של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.49-1.45 ויחס סיכויים של 1.11, רווח בר-סמך 95% של 0.67-1.85, בהתאמה) או אלו שלא קיבלו טיפול בנוגדי-קרישה (יחס סיכויים של 1.17, רווח בר-סמך 95% של 0.43-3.15 ויחס סיכויים של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.33-2.41, בהתאמה).
מניתוח הנתונים אודות מטופלים ב-Idarucizumab לסתירת הפעילות נוגדת-קרישה של DOAC עלה כי לא הייתה עליה משמעותית בסיכון להתמרה המורגית, התמרה המורגית תסמינית או תמותה מוקדמת בין אלו שקיבלו טיפול זה ואלו שלא טופלו ב-Idarucizumab.
ממצאי המחקר מעידים כי בחלק מהחולים עם אירוע מוחי איסכמי, טיפול קודם ב-DOAC לא הוביל לעליה בסיכון לדימום תוך-מוחי תסמיני לאחר טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי.
Stroke. 2020;51(2):533-541
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!