המלצות לניהול חולים עם סוכרת ו-COVID-19 (מתוך Lancet Diabetes Endocrinol)

פאנל בינלאומי של מומחים פרסם הנחיות מעשיות לטיפול בחולי סוכרת עם COVID-19, הן במסגרת אשפוז והן במסגרת אמבולטורית. במאמר שפורסם בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology ביקשו המומחים להדגיש את האתגרים הרבים הנוגעים לטיפול הרפואי באוכלוסיית חולים זו. ההמלצות מהוות את הגישה האישית של 19 חברי הפאנל בהובלת פרופ’ סטפן בורנשטיין מגרמניה.

מהעדויות בנושא עולה כי בחולי סוכרת עם COVID-19 סיכון מוגבר לסיבוכים ותחלואה חמורה, כולל סיכון מוגבר לחמצת סוכרתית. על-בסיס ממצאים אלו, בשילוב עם הנחיות מטעם ה-ADA וסקירת ספרות, פאנל המומחים קבע מספר המלצות.

1.     המלצות למניעת זיהום וטיפול אמבולטורי:

                                      i.     בחולי סוכרת ישנה חשיבות רבה לאיזון מטבולי אופטימאלי. הדבר נכון בפרט לחולים עם סוכרת מסוג 1, להם יש להזכיר לעקוב אחר הופעת קטונים עם בדיקות ביתיות וכן להקפיד על הכללים בימי מחלה.

                                     ii.     התאמה אופטימאלית של הטיפול הקיים, בהתאם לצורך.

                                    iii.     משנה זהירות בכל הנוגע להפסקה מוקדמת של טיפול קיים.

                                    iv.     שימוש בשירותי טל-רפואה, במידת האפשר, לשמירה על בידוד עצמי ככל הניתן.

2.     המלצה למעקב אחר הופעה חדשה של סוכרת בכלל המאושפזים עם COVID-19.

3.     המלצות לטיפול בחולי סוכרת עם COVID-19 (יחידת טיפול נמרץ):

                                      i.     ניטור הרמות בפלזמה של סוכר, אלקטרוליטים, מדד חומציות, קטונים בדם, או ביתא-הידרוקסיבוטיראט.

                                     ii.     התוויה מתירנית יותר לשימוש מוקדם באינסולין במתן תוך-ורידי בחולים עם מחלה חמורה (תסמונת מצוקה נשימתית חדה, מצב היפר-דלקתי) לטיטרציה מדויקת, מניעת שינויים בספיגה תת-עורית והתמודדות עם מצבים הדורשים מינוני אינסולין גבוהים מאוד.

4.     יעדי טיפול

                                      i.     ריכוז סוכר בפלזמה בטווח 72-144 מ”ג/ד”ל בחולים אמבולטורים או 72-180 מ”ג/ד”ל בחולים מאושפזים, עם התאמה אפשרית מעלה של הטווח התחתון בחולים שבריריים ל-90 מ”ג/ד”ל.

                                     ii.     ריכוז המוגלובין מסוכרר מתחת ל-7%.

                                    iii.     יעדי ניטור סוכר רציף: זמן ביעד (בטווח 70-180 מ”ג/ד”ל) מעל 70% מהזמן, או מעל 50% בחולים קשישים או שבריריים.

                                    iv.     פחות מ-4% מהזמן בטווח היפוגליקמיה, המוגדר כערכי סוכר מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל (פחות מ-1% מהזמן בקשישים וחולים שבריריים).

באשר לטיפול תרופתי, פאנל המומחים מציע להפסיק את הטיפול במטפורמין ומעכבי SGLT-2 בחולים עם סוכרת מסוג 2 ו-COVID-19 במטרה להפחית את הסיכון להפרעות מטבוליות. ניתן להמשיך בטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 וכן במעכבי DPP-4, כאשר האחרון לרוב נסבל טוב יותר. עם זאת, יש לעקוב מקרוב אחר חולים תחת טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אחר סימני התייבשות, הבטחת צריכת נוזלים הולמת וארוחות סדירות.

לעולם אין להפסיק טיפול באינסולין ובחלק מהמקרים יש להתחיל טיפול חדש באינסולין בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת או באלו עם היפרגליקמיה בעקבות הפסקת טיפול תרופתי קודם.

יש להמשיך בטיפול במעכבי ACE ו-ARB, כאשר העדויות הזמינות כיום תומכות בבטיחות טיפול זה וכל האיגודים הקרדיולוגים המובילים ממליצים זאת. יש להמשיך בטיפול בסטטינים לאור התועלת ארוכת הטווח והסיכון להחמרת סערת הציטו קינים בעקבות הפסקת הטיפול.

Lancet Diabetes Endocrinol. Published April 23, 2020

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

אתם מוזמנים לאתר המועצה הלאומית לסוכרת , וגם לראיון עם פרופ’ איתמר רז העוסק בסוגייה זו

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן