טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עדיף על מעכבי DPP-4 במניעת סיבוכים כלייתיים חמורים (Diabetes Care)

במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש שכלל חולים משלוש מדינות, מהן עולה כי בהשוואה לטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase 4), מתן טיפול בתכשירים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (Glucagon-Like Peptide) מלווה בסיכון מופחת לסיבוכים כלייתיים חמורים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין הסיכון לסיבוכים כלייתיים חמורים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה שכלל נתונים אודות חולים משבדיה, דנמרק ונורבגיה במהלך השנים 2010-2016.

מדגם המחקר כלל 38,731 חולים (גיל ממוצע של 59 שנים) שהחלו טיפול חדש באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, כאשר הרוב הגדול (92.5%) החל טיפול ב-Liraglutide והיתר החלו טיפול ב-Exenatide (6.2%), Lixisenatide (0.7%) או Dulaglutide (0.6%). לחולים אלו התאימו החוקרים חולים שהחלו טיפול חדש במעכבי DPP-4.

התוצא העיקרי היה סיבוכים כלייתיים חמורים, תוצא אשר כלל משלב של טיפול כלייתי חליפי, תמותה על-רקע מחלת כליות ואשפוז עקב סיבוך כלייתי. תוצאים משניים כללו את המרכיבים הפרטניים של התוצא העיקרי.

לאורך מעקב ממוצע של שלוש שנים סיבוכים כלייתיים חמורים תועדו ב-570 חולים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (שיעורי היארעות של 4.8 אירועים לכל 1,000 שנות-מטופל) וב-722 מטופלים במעכבי DPP-4 (שיעורי היארעות של 6.3 אירועים לכל 1,000 שנות-מטופל). ניתוח סטטיסטי העיד כי הטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לווה בירידה של 24% בסיכון לסיבוכים כלייתיים חמורים, בהשוואה לטיפול במעכבי DPP-4 (יחס סיכון של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.68-0.85).

החוקרים מדווחים כי הטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לווה בסיכון נמוך יותר משמעותית לטיפול כלייתי חליפי (יחס סיכון של 0.73, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.87) ואשפוזים עקב סיבוכים כלייתיים (יחס סיכון של 0.73, רווח בר-סמך 95% של 0.65-0.83), אך לא תועדו הבדלים בשיעורי התמותה עקב מחלת כליות.

הממצאים היו בולטים עוד יותר כאשר החוקרים התבססו על התקופה המשוערת בה ניפקו החולים את המרשמים לטיפול התרופתי והנתונים נותחו נכון למועד הפסקת הטיפול ומעבר לטיפול בתרופת המחקר המקבילה, עם ירידה של 40% בסיכון לתוצא העיקרי (יחס סיכון של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.74).

מנתונים אלו עולה כי שימוש באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, בהשוואה לטיפול במעכבי DPP-4, מלווה בסיכון מופחת לסיבוכים כלייתיים חמורים.

Diabetes Care 2020

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|20/01/2026

אבנים במערכת השתן הן תופעה שכיחה במיוחד באקלים חם כמו בישראל, והמאמר המוצג סקר את הקשר של שאת אפיתל המעבר ומחלת אבנים בדרכי השתן העליונות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן