מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה קשר בין משך הפעילות היושבנית ובין הסיכון לתמותה עקב מחלות ממאירות וכי החלפת אורח חיים יושבני בפעילות גופנית בעצימות קלה או בעצימות מתונה-עד-מאומצת עשויה להפחית את הסיכון לתמותה עקב ממאירות.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין אורח חיים יושבני, כפי שנקבע לפי מד האצה, ובין הסיכון לתמותה עקב ממאירות. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי כלל 8,002 משתתפים בגילאי 45 שנים ומעלה, אשר לקחו חלק במחקר REGARDS (Reasons for Geographic and Racial Differences in Stroke). מד האצה שענדו המשתתפים על הירך שימש להערכת זמן יושבני, משך פעילות גופנית בעצימות קלה ומשך פעילות גופנית בעצימות מתונה-עד-מאומצת.
מדגם המחקר כלל 8,002 משתתפים (3,668 גברים, גיל ממוצע של 69.8 שנים). לאורך מעקב ממוצע של 5.3 שנים נרשמו 268 מקרי תמותה עקב ממאירות (3.3%).
מניתוח רב-משתני עלה קשר בין עליה במשך הפעילות היושבנית ובין סיכון מוגבר לתמותה עקב ממאירות (שלישון שני לעומת שלישון ראשון: יחס סיכון של 1.45, רווח בר-סמך 95% של 1.00-2.11; שלישון שלישי לעומת שלישון ראשון: יחס סיכון של 1.52; רווח בר-סמך 95% של 1.01-2.27).
החלפת 30 דקות של פעילות יושבנית בפעילות גופנית קלה לוותה בירידה של 8% בסיכון לתמותה עקב ממאירות; החלפת 30 הדקות היושבניות בפעילות גופנית בעצימות מתונה-עד-מאומצת לוותה בירידה של 31% בסיכון לתמותה עקב ממאירות.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי סך הפעילות היושבנית הינו גורם סיכון אפשרי לתמותה עקב ממאירות והם תומכים בהסברה לציבור על חשיבות אורח חיים פעיל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!