האם צום לסירוגין עדיף על זמני ארוחה קבועים להפחתת משקל? (JAMA Intern Med)

צום לסירוגין, הגישה החדשה להפחתת משקל המבוססת על חלונות זמנים מוגבלים בהם ניתן לאכול במהלך היום לצד הפסקות צום ממושכות, לא הובילה לירידה גדולה יותר במשקל הגוף בהשוואה לתוצאות שהתקבלו ללא הגבלת זמני הארוחה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של דיאטה מבוססת על צום לסירוגין (16 שעות צום, 8 שעות בהן ניתן לאכול) על היריד במשקל ומדדי סיכון מטבולי.

המשתתפים במחקר חולקו באקראי לקבוצת זמני ארוחה קבועים, בה ניתנה הוראה לשלוש ארוחות מובנות כל יום, או לקבוצת צום לסירוגין, כאשר ההוראה הייתה לאכול כאוות רצונם בין 12:00 בצהריים עד 20:00 בערב ולהימנע לחלוטין מצריכת קלוריות בין 8:00 בערב ועד 12:00 בצהריים של היום למחרת.

המחקר נערך 12 שבועות וכלל גברים ונשים בגילאי 18-64 שנים, עם מדד מסת גוף בטווח 27-43 ק”ג למטר בריבוע. המשתתפים התגוררו במדינות שונות ברחבי ארצות הברית, כאשר תת-קבוצה של 50 משתתפים שהתגוררו ליד סן פרנסיסקו הגיעו לבדיקות במרכז המחקר.

התוצא העיקרי היה ירידה במשקל ותוצאים משניים שנבחנו בתת הקבוצה שהגיעו לאתר המחקר כללו את השינוי במשקל, מסת שון, מסת גוף רזה, רמות אינסולין וסוכר בצום, ריכוז המוגלובין מסוכרר, צריכה אנרגטית משוערת, הוצאה אנרגטית כוללת והוצאה אנרגטית במנוחה.

מדגם המחקר כלל 116 משתתפים (גיל ממוצע של 46.5 שנים, 60.3% גברים). החוקרים זיהו ירידה משמעותית במשקל הגוף בקבוצת הצום לסירוגין (0.94- ק”ג, p=0.01), אך לא תועד שינוי משמעותי בקבוצת דיאטה בזמני ארוחה קבועים (0.68- ק”ג, p=0.07) ולא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות (p=0.63).

במדגם שכלל משתתפים שהגיעו לאתר המחקר נכללו 25 משתתפים מקבוצת צום לסירוגין ו-25 משתתפים שהקפידו על זמני ארוחות קבועים נרשמה ירידה מובהקת סטטיסטית במשקל הגוף בקרב אלו בקבוצת צום לסירוגין (1.70- ק”ג, p<0.001). עוד זוהה הבדל משמעותי במדד מסת גוף רזה בין הקבוצות (0.16- ק”ג/מ2, P=0.005). לא תועדו הבדלים בתוצאים משניים אחרים בתוך כל קבוצה או בין הקבוצות ולא זוהו הבדלים בצריכה אנרגטית משוערת בין הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי דיאטת צום לסירוגין, ללא התערבויות אחרות, אינה יעילה יותר להפחתת משקל, בהשוואה לדיאטה המבוססת על אכילה לאורך היום.

JAMA Intern Med. Published September 28, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן