האם צריכה קבועה של גלוקוזאמין/כונדרואיטין עשויה להפחית סיכון לתמותה? (J Am Board Fam Med.)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Board of Family Medicine עולה כי צריכה קבועה של גלוקוזאמין/כונדרואיטין מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין צריכה סדירה של גלוקוזאמין/כונדרואיטין ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית במדגם ארצי של מבוגרים בארצות הברית. הם התבססו על נתונים אודות 16,686 משתתפים שלקחו חלק בסקרי NHANES בשנים 1999-2010, בשילוב עם נתוני תמותה משנת 2015. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר עם תמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה.

מדגם המחקר כלל 658 משתתפים (3.94%) שנטלו גלוקוזאמין/כונדרואיטין במשך שנה ומעלה. במהלך חציון מעקב של 107 חודשים תועדו 3,366 מקרי תמותה מכל-סיבה (20.17%); כולל 674 מקרי תמותה עקב מחלות לב וכלי דם (20.02%).

בקרב אלו שנטלו גלוקוזאמין/כונדרואיטין הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית היה נמוך יותר (יחס סיכון של 0.51, רווח בר-סמך 95% של 0.28-0.92). לאחר תקנון לגיל, השימוש בגלוקוזאמין/כונדרואיטין לווה בירידה של 39% בסיכון לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.61, רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.77) ובירידה של 65% בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 0.35, רווח בר-סמך 95% של 0.20-0.61).

מניתוח רב-משתני עלה כי הסיכון המופחת נותר לאחר תקנון לגיל, מין, גזע, השכלה, הרגלי עישון ופעילות גופנית (ירידה של 27% בסיכון לתמותה מכל-סיבה וירידה של 58% בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי גלוקוזאמין/כונדרואיטין עשויים לספק הגנה מפני תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית, ממצאים העולים בקנה אחד עם תוצאות מחקרים קודמים. הם קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים נוספים במטרה לאשר את הממצאים.

J Am Board Fam Med. 2020;33(6):842-847

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן