ממצאים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology מעידים כי חולים עם תסמונת שיוגרן שניונית מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכים של הקרנית, בהשוואה לחולים עם תסמונת שיוגרן ראשונית, כאשר עיניים עם סקלריטיס מצויות בסיכון גבוה במיוחד לסיבוכים מסכני-ראיה.
החוקרים השלימו סדרת מקרים רטרוספקטיבית ואספו נתונים אודות כל החולים עם תסמונת שיוגרן שפנו להערכה עינית. הם ביקשו לזהות גורמי סיכון שנקשרו עם ליקוי ראיה חמור וסיבוכי קרנית מסכני-ראיה (כיב או התנקבות).
מדגם המחקר כלל 919 חולים, מהם 285 (31%) עם תסמונת שיוגרן ראשונית ו-634 (69%) עם תסמונת שיוגרן שניונית. הגורם הנפוץ לתסמונת שיוגרן שניונית היה דלקת מפרקים שגרונית (98.1%), לאחריו היו לופוס (0.79%), פסוריאזיס (0.79%) וסקלרודרמה (0.6%).
מבין 1,838 העיניים שנבחנו, ליקוי ראיה חמור זוהה ב-10%, כאשר ב-2.5% תועדו סיבוכי קרנית. נוכחות צלקת בקרנית (יחס סיכויים של 3.00, p<0.00001), כיב קרנית (יחס סיכויים של 12.96, p<0.00001), ערכי Schirmer נמוכים (יחס סיכויים של 0.93, p=0.0084), קטרקט (יחס סיכויים של 2.4, p=0.00036), גלאוקומה (יחס סיכויים של 4.09, p=0.04) וגיל בעת האבחנה (יחס סיכויים של 1.02, p=0.005) זוהו כגורמי סיכון בלתי-תלויים להתפתחות ליקוי ראיה חמור.
גורמי הסיכון לסיבוכים בקרינת כללו נוכחות סקלריטיס (יחס סיכויים של 8.9, p<0.0001) ואבחנה של תסמונת שיוגרן שניונית (יחס סיכויים של 2.94, p=0.009).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם תסמונת שיוגרן, חומרת היובש העיני, כיב וצלקת בקרנית, קטרקט וגלאוקומה זוהו כגורמי סיכון לליקוי ראיה חמור. בעיניים עם סקלריטיס תועד סיכון גבוה יותר להתפתחות סיבוכים בקרנית המסכנים את ראיה ולכן במקרים אלו נדרש מעקב הדוק.
American Journal of Ophthalmology, online December 29, 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!