האם טיפול ב-tPA במקביל לטרומבקטומיה עדיף על טרומבקטומיה בלבד? (JAMA)

שני מחקרים קטנים שפורסמו לאחרונה ב-JAMA הוסיפו לראיות הקיימות שהראו שבחלק ממקרי השבץ המוחי, טרומבקטומיה בלבד עשויה להוביל לתוצאים טובים יותר מאשר טרומבקטומיה וטיפול נוסף באלטפלז (t-PA) תוך ורידי. עם זאת, המחקרים בוצעו באוכלוסיות אסיאתיות בלבד והמחקרים בדקו אי-נחיתות לא באופן המחמיר ביותר.

טיפול נוסף בטרומבוליזה נחשב למסיע במקרי שבץ מוחי איסכמי עקב הגברת הרה-פרפוזיה לאזור המוחי הפגוע. עם זאת, טיפול זה מעלה את הסיכון לדימומים, פיצול של הקריש והפחתת אספקת הדם הדיסטלית ותוספת עבודה ועלות לטיפול במקרי שבץ איסכמי.

המחקר הראשון בחן מטופלים שעברו אירוע מוחי איסכמי עקב חסימת כלי דם גדולה. המחקר בדק האם התערבות אנדו-וסקולרית בלבד אינה נחותה מהתערבות אנדו-וסקולרית וטיפול נוסף באלטפלז תוך ורידי בהשפעתה על העצמאות התפקודית לאחר האירוע המוחי.

מחקר קליני אקראי זה, בחן 234 חולים יפנים לאחר שבץ איסכמי חריף. שיעור המטופלים שהשיגו עצמאות תפקודית לאחר 90 יום היה 54.3% בקבוצת ההתערבות האנדו-וסקולרית בלבד לעומת 46.6% בקבוצת ההתערבות האנדו-וסקולרית בשילוב עם טיפול באלטפלז תוך ורידי. הבדל זה בתוצא העיקרי שנבדק, עמד בקריטריונים לאי-נחיתות שנקבעו מראש של 10%.

מחקר זה הראה שבקרב האוכלוסייה שנבדקה, התערבות אנדו-וסקולרית בלבד, אינה נחותה מהתערבות אנדו-וסקולרית וטיפול באלטפלז תוך ורידי, לפי הסף הסטטיסטי שנקבע מראש לאי-נחיתות כשבודקים עצמאות תפקודית לאחר 90 יום. עם זאת, בבחינת תוצאות המחקר חשוב לשקול את הסף הרחב שנקבע לאי הנחיתות.

המחקר השני בחן גם כן שאלת מחקר זהה, על מטופלים שעברו אירוע מוחי איסכמי עקב חסימת כלי דם גדולה. מחקר אקראי זה שבוצע על 204 חולים הראה שתוצאה תפקודית טובה נצפתה בשיעור של 59.4% בקבוצת ההתערבות האנדו-וסקולרית בלבד, לעומת 57.3% בקבוצת ההתערבות האנדו-וסקולרית בשילוב עם טיפול באלטפלז תוך ורידי (יחס הסיכויים, 1.09, בתוך מגבלת הביטחון של 95% מתחת לשולי אי הנחיתות של 0.74).

ממצאי מחקר זה גם לא הצליחו להוכיח חוסר נחיתות של ההתערבות האנדו-וסקולרית בלבד, בהשוואה להתערבות אנדו-וסקולרית וטיפול באלטפלז (t-PA) תוך ורידי, לקבלת תוצאה תפקודית טובה לאחר שבץ מוחי איסכמי חריף בכלי גדול. חשוב לציין כי מרווחי הביטחון הרחבים סביב אומדן ההשפעה הקשו להגיע לממצא לפיו אחד הטיפולים אינו נחות מהשני.

שני המחקרים עולים בקנה אחד עם מחקרים רטרוספקטיביים קודמים ומחקר אקראי שפורסם לאחרונה, מחקר ה-DIRECT-MT. מחקר זה הראה כי התוצאים לאחר שבץ מוחי היו דומים בין אם בוצעה טרומקטומיה בלבד לבין אם בוצעה בשילוב עם טרומבוליזה תוך ורידית תוך 4.5 שעות ממועד הופעת הסימפטום.

למאמר ב-MEDPAGE TODAY

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן