במאמר שפורסם בכתב העת The British Journal of Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התחלת טיפול בסטטינים לפני אבחנת מלנומה עשויה להפחית את הסיכון להישנות מלנומה, בעיקר בגברים ובאלו עם גידולים מכויבים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים סטטינים עשויים להגביל את התפקודים התאיים הנדרשים לגדילת מלנומה והתפתחות גרורות. מטרתם כעת הייתה לקבוע אם טיפול ארוך-טווח בסטטינים, אשר הותחל עוד לפני אבחנת מלנומה ראשונית, מלווה בסיכון מופחת להישנות מלנומה.
המחקר הפרוספקטיבי כלל חולים עם אבחנה חדשה בין 2010 ו-2014 של גידולי מלנומה ממוקמים בשלב T1b עד T4b בקווינסלנד, אוסטרליה. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין טיפול ארוך-טווח בסטטינים ובין הישנות מלנומה בכלל המדגם ולאחר מכן הפרידו החוקרים את הניתוח לפי מין ונוכחות התכייבות.
מדגם המחקר כלל 700 חולים עם אבחנה של מלנומה ראשונית (גיל ממוצע של 62 שנים, 59% גברים, 28% עם גידולים מכויבים), 94 חולים (13%) אובחנו עם הישנות מלנומה בתוך שנתיים. בקרב חולים שקיבלו טיפול ארוך-טווח בסטטינים (204 משתתפים, 29%) תועד סיכון נמוך יותר משמעותית להישנות הממאירות העורית, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי (יחס סיכון מתוקן של 0.55, רווח בר-סמך 95% של 0.32-0.97), ללא תלות בסוג או פוטנטיות התכשיר ממשפחת הסטטינים.
בהשוואה לחולים שלא קיבלו טיפול בסטטינים, הסיכון להישנות היה נמוך יותר משמעותית בגברים שטופלו בסטטינים (יחס סיכון מתוקן של 0.39, רווח בר-סמך 95% של 0.19-0.79), אך לא בנשים שקיבלו את הטיפול התרופתי (יחס סיכון מתוקן של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.29-2.27) ובקרב מטופלים בסטטינים עם מלנומה מכויבת (יחס סיכון מתוקן של 0.17, רווח בר-סמך 95% של 0.05-0.52), אך לא באלו עם ממאירות לא-מכויבת (יחס סיכון מתוקן של 0.91, רווח בר-סמך 95% של 0.46-01.81).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים קליניים להערכת החשיבות האפשרית של סטטינים בשיפור הפרוגנוזה של חולים עם מלנומה בסיכון גבוה.
The British Journal of Dermatology. 2020;183(6):1049-1055
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!