באילו חולים עם אירוע מוחי צפויה תועלת לתרומבקטומיה ישירה? (מתוך כנס ה-ISC)

מניתוח חדש של נתונים משני מחקרים קטנים להערכת גישה חדשה של תרומבקטומיה ישירה, ללא תרומבוליזה, בחולים עם אירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול, עולה כי התוצאות היו דומות עם ובלי טיפול tPA (Tissue Plasminogen Activator), אך התוצאות רמזו גם לכך שישנן תתי-קבוצות בהן גישה אחת עשויה להיות עדיפה על השנייה.

ניתוח נתוני SHRINE (Systemic Thrombolytic Randomization in Endovascular Therapy) הוצג במהלך כנס ה-International Stroke Conference. כאשר המטרה כעת הייתה לאסוף נתונים ברמת המטופלים משניים מהמחקרים הללו SKIP מיפן ו-DEVT מסין אשר בוצעו בין השנים 2017-2020. שני המחקרים פורסמו מוקדם יותר השנה בכתב העת JAMA.

התוצאות העיקריות מהניתוח המשולב פספסו במעט את הדגמת העדר-נחיתות של תרומבקטומיה ישירה על-פני טיפול סטנדרטי שכלל טיפול מגשר עם תרומבוליזה. החוקרים מצאו כי הסף התחתון של יחס הסיכויים המתוקן לתוצא העיקרי פספס במעט את המובהקות הסטטיסטית ולכן לא יכלו לאשר את העדר-הנחיתות של תרומבקטומיה ישירה בניתוח זה. עם זאת, תועדה מגמה בולטת (p=0.06) ומרבית ההשוואות, אם לא כולן, נטו לטובת תרומבקטומיה ישירה.

הנתונים כללו 438 חולים, 221 מהם כללו טיפול מגשר עם tPA לפני תרומבקטומיה ו-217 עברו תרומבקטומיה ישירה, ללא תרומבוליזה.

התוצאות העידו על מגמות שנטו לטובת תרומבקטומיה ישירה בהערכת התוצא העיקרי (מדד Modified Rankin Score של 0-2 נקודות) לאחר 90 ימים, עם יחס סיכויים מתוקן של 1.27 (רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.92). הבדל זה היה קרוב לסף התחתון של העדר נחיתות שעמד על 0.85.

תוצאים משניים היו די שטוחים, כאשר כל יחסי הסיכויים היו מעט מעל 1.0, לכן המגמה נטתה לטובת תרומבקטומיה ישירה, אך רחוקה ממובהקות סטטיסטית.

תוצאי הבטיחות הדגימו מגמה הנוטה לעליה באירועי דמם תוך-גולגולתי תסמיני בקבוצת טיפול תרומבוליזה (9.0% לעומת 6.5%), אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית (יחס סיכויים מתוקן של 0.77, רווח בר-סמך 95% של 0.37-1.61).

החוקרים זיהו הבדל מובהק סטטיסטית בכלל אירועי דמם תוך-גולגולתי (39.4% בקבוצת הטיפול ב-tPA לעומת 26.3% בקבוצת תרומבקטומיה ישירה; יחס סיכויים מתוקן של 0.54, p=0.03).

כצפוי, סיבוכים באתר הדיקור היו נפוצים יותר בקבוצת הטיפול בתרומבוליזה (4.1% לעומת 0.5%).

לא תועדו הבדלים בשיעורי ההישרדות לאחר 90 ימים, אשר היו גבוהים בשתי הקבוצות ונעו סביב 87%.

מהניתוח לפי תתי-קבוצות עלתה אינטראקציה משמעותית לפי זמן עד לטיפול, כאשר בחולים שטופלו מעבר לשלוש שעות תועדו תוצאות טובות יותר עם תרומבקטומיה ישירה (סיכוי גבוה כפליים למדדי mRS בטווח 0-2 לאחר 90 ימים, יחס סיכויים של 2.28) בהשוואה לאלו שטופלו מוקדם יותר בהם תועדו תוצאות טובות יותר עם טיפול מגשר (יחס סיכויים של 0.84).

עוד תועדו רמזים לאינטראקציה לפי האתר החסום, כאשר בחולים עם חסימה של עורק התרדמה הפנימי בחלקו התוך-גולגולתי תועדו תוצאות טובות יותר עם תרומבקטומיה ישירה (יחס סיכויים של 3.04), בהשוואה לאלו עם חסימה של עורק ה-MCA (יחס סיכויים של 1.05).

בנוסף, בקטגוריות חולים מסוימות תועדה מגמה של תוצאות טובות יותר לתרומבקטומיה ישירה, אך אלו לא היו מובהקים סטטיסטית. הקבוצות הללו כללו חולים עם מדד NIHSS של מעל 15 נקודות, חולים עם פרפור פרוזדורים וחולים עם טרשת עורקים תוך-גולגולתיים. החוקרים קוראים לעקוב אחר קבוצות אלו במחקרים נוספים בעתיד.

מתוך כנס ה-ISC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן