מה בין רמות אנדרוגנים בדם ובין הסיכון לאי-ספיקת לב? (J Clin Endocrinol Metab)

רמות נמוכות יותר של DHEA-S (Dehydroepiandrosterone Sulfate) וטסטוסטרון אנדוגני בגברים ורמות נמוכות יותר של DHEA-S בנשים לאחר-מנופאוזה מלוות בסיכון מוגבר להתפתחות אי-ספיקת לב, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם הבדלים מגדריים בפנוטיפים של אי-ספיקת לב, אך אין נתונים רבים אודות החשיבות של הורמוני מין באי-ספיקת לב. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין רמות טסטוסטרון, DHEA-S ו-SHBG (Sex Hormone Binding Globulin) עם היארעות אי-ספיקת לב, אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל ואי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.

החוקרים התבססו על נתונים ממחקר ARIC (Atherosclerosis Risk in Communities), מחקר עוקבה פרוספקטיבי עם חציון מעקב של 19.2 שנים, אשר כלל 4,107 גברים ו-4,839 נשים לאחר-מנופאוזה (גיל ממוצע של 63.2 שנים ו-62.8 שנים, בהתאמה). רמות הורמוני מין נמדדו בביקור הרביעי (1996-1998).

מהנתונים עולה כי יחסי הסיכון לאי-ספיקת לב שנקשרו עם כל ירידה של סטיית תקן אחת בלוגריתם רמות טסטוסטרון, DHEA-S ו-SHBG עמדו על 1.0 (רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.17), 1.07 (רווח בר-סמך 95% של 1.00-1.15) ו-1.04 (רווח בר-סמך 95% של 0.96-1.11) בגברים ועל 1.05 (רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.13), 1.17 (רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.24) ו-0.93 (רווח בר-סמך 95% של 0.85-1.01) בנשים, בהתאמה.

מניתוח לפי תתי-קבוצות בגברים עם אבחנה חדשה של אי-ספיקת לב עלה קשר בין רמות טסטוסטרון נמוכות יותר ובין סיכון מוגבר לאי-פסיקת לב עם מקטע פליטה שמור במודלים שכללו תקנון חלקי, אך לא באלו שכללו תקנון מלא.

החוקרים מסכמים וכותבים כי רמות נמוכות יותר של DHEA-S וטסטוסטרון אנדוגני בגברים ורמות נמוכות יותר של DHEA-S בנשים לאחר-מנופאוזה מלוות בסיכון מוגבר להתפתחות אי-ספיקת לב.

J Clin Endocrinol Metab. 2020 Oct 1;105

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן