האם הפרעות מוטוריות בילדים מעידות על הפרעות פסיכיאטריות חמורות? (מתוך כנס SIRS)

מנתונים שהוצגו במהלך הכנס הווירטואלי מטעם ה-Congress of the Schizophrenia International Research Society עולה כי בעיות מוטוריות בילדים עשויות לבשר על מחלות פסיכיאטריות חמורות.

במסגרת המחקר אספו החוקרים נתונים אודות תפקוד מוטורי של משתתפים במחקר ABCD (Adolescent Brain Cognitive Development Study), אשר כלל 10,835 ילדים בגילאי 9-11 שנים מ-21 אתרים ברחבי ארצות הברית.

החוקרים מדווחים כי 27.6% מכלל הילדים דיווחו על לפחות סימן מוטורי אחד; כ-3% דיווחו על שניים סימנים מוטוריים ומעלה. הסימן המוטורי הנפוץ ביותר היה חוסר קואורדינציה, אשר תועד ב-19.3% מהמשתתפים. בנוסף, 8.8% מהמשתתפים דיווחו על עיכוב התפתחות מוטורית, 1.5% סבלו מאי-שקט פסיכו מוטורי ו-0.3% דיווחו על עיכוב פסיכו מוטורי.

החוקרים קבעו כי 4.6% מהמשתתפים ענו על הקריטריונים לאבחנת דיכאון, 2.6% ענו על הגדרת פסיכוזה ו-1.8% סבלו מדיכאון ופסיכוזה במקביל.

סימנים מוטוריים היו הרבה יותר נפוצים בילדים עם דיכאון ו/או פסיכוזה, בהשוואה לאלו שלא סבלו מהפרעות אלו; 45.8% מהילדים הללו דיווחו על לפחות סימן מוטורי אחד.

עיכוב בהתפתחות מוטורית וחוסר קואורדינציה תועדו בשיעורים דומים בחולים עם דיכאון ובאלו עם פסיכוזה. השיעורים היו גבוהים יותר בקרב חולים עם דיכאון וגם פסיכוזה, בהשוואה לאלו ללא הפרעות אלו.

מנגד, אי-שקט פסיכו מוטורי היה נפוץ יותר בקרב חולים עם דיכאון בלבד ובקרב אלו עם דיכאון ופסיכוזה, בהשוואה לאלו עם פסיכוזה בלבד. שיעורי עיכוב פסיכומוטורי היו גבוהים יותר בקרב חולים עם פסיכוזה בלבד, אך היו נמוכים יותר באלו עם פסיכוזה ודיכאון, בהשוואה לקבוצת הביקורת של משתתפים בריאים.

החוקרים גם בחנו את המשתתפים ללא אבחנה של הפרעה פסיכיאטרית אך עם סיפור משפחתי של דיכאון בלבד (28.9%), קרוב משפחה על תסמינים דמויי-פסיכוזה (0.6%), או היסטוריה משפחתית של דיכאון ופסיכוזה (1.8%).

למרות שגודל ההשפעה היה קטן יותר, תועד שיעור גבוה יותר של סימנים מוטוריים בקרב משתתפים עם סיפור משפחתי של מצבים אלו. שוב, החוקרים מצאו כי השיעורים היו גבוהים יותר בקרב אלו עם עיכוב התפתחות מוטורית והיו דומים באלו עם דיכאון ופסיכוזה. בנוסף, אי-שקט פסיכומוטורי נקשר עם דיכאון עם פסיכוזה ועם דיכאון ללא פסיכוזה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים כי הפרעות מוטוריות נפוצות כפליים בקרב חולים המפתחים פסיכוזה או דיכאון, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, רמז לכך שהפרעות מוטוריות עשויות לסייע בחיזוי הסיכון והצורך בהתערבות מוקדמת.

מתוך כנס SIRS

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן