חשש מפני ההשלכות הפסיכיאטריות של COVID-19

לצד הצטברות העדויות התומכות בהשפעה הפסיכיאטרית המשמעותית של זיהום בנגיף הקורונה, מומחים חוששים מפני השטף הצפוי במחלימים אשר יפנו עם בעיות פסיכיאטריות ממושכות ודנים בדרכים הטובות ביותר להתמודד עם מצב זה.

למגפת הקורונה נטל אדיר על חיי החברה, התפקוד הרגשי ובריאות הציבור. הזיהום הנגיפי שיבש את חייהם של רבים ברחבי העולם ועורר פחד ואי-ודאות בכל הנוגע לאובדן ההכנסה ופגיעה במצב הבריאותי. בנוסף, חלק גדול מאלו שנדבקו בנגיף ממשיכים לסבול מתסמינים זמן רב לאחר החלמה מהזיהום.

התסמינים הממושכים לאחר החלמה מהנגיף (Post-COVID) עשויים לכלול שיעול, עייפות, כאב כרוני, כמו גם תלונות פסיכיאטריות. מסקר שכלל למעלה מ-230,000 רשומות רפואיות של מטופלים בארצות הברית עלה כי 1 מכל 3 מחלימים קיבל אבחנה פסיכיאטרית או נוירולוגית בתוך שישה חודשים מהדבקה בנגיף. האבחנות הפסיכיאטריות הנפוצות כללו הפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח, הפרעת שימוש בחומרים ואינסומניה.

ממחקר נוסף עלה כי גם באלו שפיתחו זיהום קל בנגיף הקורונה ייתכנו תסמינים פסיכיאטריים, ללא תלות באבחנה פסיכיאטרית קודמת. מהנתונים עלה כי 26% מבין קרוב ל-900 חולים דיווחו על דיכאון, 22% דיווחו על חרדה ו-17% דיווחו על תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית חודשיים לאחר תוצאה חיובית בבדיקה לנגיף הקורונה. ממצא זה חשוב מאחר ומרבית החולים שנדבקו בנגיף מפתחים מחלה קלה.

לבידוד חברתי גם עשויה להיות השלכה משמעותית על אלו התלויים בקשרים חברתיים ומערכות יחסים. העובדה כי רבים לא יכלו לפגוש את העמיתים או החברים שלהם, בני המשפחה, ובמקרה של פסיכיאטרים, אפילו את החולים, השפיעה על כלל הציבור והדבר הגדיל עוד יותר את תחושת הדחק והחרדה.

מסקר ארצי עולה כי תסמינים פסיכיאטריים התפתחו לאחר הזיהום האקוטי בנגיף הקורונה. מאחד הסקרים עלה כי למעלה מ-50% מבין 3,900 משיבים שדיווחו על הדבקה בנגיף הקורונה תיארו תסמיני דיכאון בדרגה מתונה, או חמור מכך.

למרות ששיעור התסמינים הפסיכיאטריים לאחר זיהום בקורונה משתנה ממחקר למחקר, נראה כי בהחלט חלה עליה בתסמינים אלו לאחר הזיהום וכי לא מדובר בתגובה קצרה בלבד למחלה אקוטית.

חוקרים אחרים הביעו חשש כי שיעורים גבוהים של תסמינים פסיכיאטריים בחולים עם Long-Haul COVID ילוו בעליה אפשרית בשיעורי מחשבות אובדניות וניסיונות אובדניים. יש להשלים בהקדם מחקרים להערכת הסיכון לאובדנות בקרב מחלימים מזיהום בנגיף הקורונה.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן