כשליש מהחולים עם הופעה בבגרות של דיסטוניה אידיופטית חווים תסמיני דיכאון מג’ורי או דיסתימיה, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Neuroscience and Biobehavioral Reviews.
הופעה בבגרות של דיסטוניה אידיופטית הינה הפרעת התנועה השלישית בשכיחות לאחר רעד ראשוני ומחלת פרקינסון ומנתונים קודמים עולה כי דיכאון וחרד הם התורמים המשמעותיים ביותר לירידה באיכות החיים בחולים אלו.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת שיעורי ההימצאות של תסמיני דיכאון או הפרעת דיכאון בחולים עם הופעה בבגרות של דיסטוניה אידיופטית מ-54 מחקרים. הסקירה כללה נתונים אודות 12,635 חולים, כולל 6,977 חולים עם דיסטוניה צווארית, 732 חולים עם דיסטוניה קרניאלית, 4,504 חולים עם צורות מעורבות, 303 חולים עם דיסטוניה לרינגיאלית ו-119 חולים עם דיסטוניה של גפה עליונה.
מהנתונים עולה כי השכיחות של תסמיני דיכאון או הפרעות דיכאון עמדה על 31.5% בקרב חולים עם דיסטוניה צווארית, 29.2% באלו עם דיסטוניה קרניאלית ו-33.6% בקרב חולים עם צורות מעורבות של הופעה בבגרות של דיסטוניה אידיופטית.
בקרב חולים עם דיסטוניה צווארית, הפרעת דיכאון מג’ורית הייתה נפוצה יותר מדיסתימיה, אך בקרב חולים עם דיסטוניה קרניאלית, דיסתימיה הייתה נפוצה יותר. בחולים עם צורות מעורבות, השכיחות של הפרעת דיכאון מג’ורית הייתה גבוהה יותר מדיסתימיה.
החוקרים טוענים כי הטיפול בחולים עם הופעה בבגרות של דיסטוניה אידיופטית אינו לוקח בחשבון את ההשפעה של דיכאון על איכות החיים. יתרה מזאת, להערכתם, נוגדי-דיכאון וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי אינם משמשים באופן מספק בחולים אלו.
ממצאים אלו עשויים לסייע בתכנון מחקרים נוספים וכן גיבוש התערבויות אשר יסייעו בשיפור מודל הטיפול בחולים עם הופעה בבגרות של דיסטוניה אידיופטית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!