מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation עולה כי טיפול מונע בסטטינים בשלב מאוחר של ההיריון אינו מסייע בהפחתת הסיכון לרעלת היריון במועד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין התערבויות מוכחות להפחתת היארעות רעלת היריון במועד. הם השלימו מחקר רב-מרכזי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שכלל 1,120 נשים עם הריון יחיד ובסיכון גבוה לקדם רעלת היריון במועד. המשתתפות חולקו באקראי לטיפול ב-Pravastatin במינון יומי של 20 מ”ג, או פלסבו, בין שבוע 35 לשבוע 37 להיריון ועד ללידה או עד שבוע 41.
התוצא העיקרי היה לידה עם קדם רעלת היריון בכל נקודת זמן לאחר ההקצאה האקראית.
במהלך המחקר, 29 נשים הסירו את הסכמתן להשתתף במחקר. קדם-רעלת היריון תועדה ב-80 מבין 548 נשים (14.6%) בזרוע ההתערבות וב-74 מבין 543 נשים (13.6%) בזרוע הפלסבו. ניתוח סטטיסטי לא הצביע על כל השפעה של הטיפול הפעיל (p=0.65).
החוקרים מדווחים כי לא הייתה עדות לאינטראקציה בין ההשפעה של Pravastatin, הסיכון המשוער לקדם-רעלת היריון, היסטוריה של היריון קודם, היענות וטיפול באספירין. לא תועד הבדל משמעותי בין הקבוצות בהיארעות התוצאים המשניים, כולל יתר לחץ דם הריוני, לידת מת, היפרדות שליה, לידת תינוק קטן לגיל ההיריון, מוות יילוד או תחלואת יילוד.
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בהשפעות הטיפול על רמות Placental Growth Factor ו-Soluble fms-like Tyrosine Kinase-1 שבוע ושלושה שבועות לאחר ההקצאה האקראית.
לסיכום, טיפול ב-Pravastatin בנשים בסיכון גבוה לקדם רעלת היריון במועד לא הפחית היארעות לידה עם קדם-רעלת היריון.
Circulation 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!