מגפת הקורונה לא פגעה באיכות הטיפול בחולים עם אירוע מוחי (Stroke)

איכות הטיפול בחולים עם אירוע מוחי חד בארצות הברית לא נפגעה במהלך מגפת הקורונה, למרות השיבוש הנרחב בטיפול הרפואי במצבים שונים במהלך תקופת המגפה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Stroke.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מגפת הקורונה לוותה באתגרים רבים בכל הנוגע למתן טיפול בחולים עם אירוע מוחי חד. במחקר הנוכחי הם בחנו את המאפיינים, ההערכה, הטיפול והתוצאות באשפוז בחולים שפנו בתמונה של אירוע מוחי איסכמי חד לפני מגפת הקורונה ובמהלך המגפה.

מאגר Get With the Guidelines-Stroke הינו מאגר ארצי של מבוגרים עם אירוע מוחי בארצות הברית. מתוך מאגר זה זיהו החוקרים חולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי לפני מגפת הקורונה (39,113 חולים) ולאחר פרוץ המגפה (41,971 חולים).

מהנתונים עולה כי היקף הפניות בתמונה של אירוע מוחי ירד בממוצע ב-15.3% לשבוע במהלך מגפת הקורונה,בהשוואה לשיעורים שתועדו בחודשים המקבילים בשנת 2019.

בהשוואה לחולים עם אירוע מוחי איסכמי טרם מגפת הקורונה, באלו שאובחנו במהלך מגפת הקורונה תועדו שיעורי דומים של טיפול תוך-ורידי ב-Alteplase וטיפול אנדווסקולארי, כמו גם מרווחי זמן דומים מהגעה למיון ועד השלמת בדיקת הדמיה, מהגעה למיון ועד דיקור הוריד ומהגעה למיון ועד טיפול אנדווסקולארי.

במודלים מתוקנים, שיעורי התמותה באשפוז היו דומים בין חולים שפנו בתמונה של אירוע מוחי איסכמי לפני מגפת הקורונה או במהלך המגפה הנגיפית (4.8% לעומת 5.2%, בהתאמה; יחס סיכויים של 1.05, רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.13).

החוקרים מסכמים וכותבים כי למעט מספר יוצאי דופן, איכות הטיפול ותוצאות הטיפול בחולים עם אירוע מוחי איסכמי במהלך מגפת הקורונה לא היו שונים באופן משמעותי, בהשוואה לאיכות הטיפול שתוארה טרם פרוץ המגפה.

Stroke 2021

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן