מה בין מחשבות אובדניות בגיל צעיר ובין התפתחות תסמיני דיכאון אחרים? (J Psychiatr Res)

מחשבות אובדניות בשלב מוקדם של גיל ההתבגרות מנבאות תסמיני דיכאון אחרים, בעוד שתסמיני דיכאון באמצע גיל ההתבגרות מנבאים מחשבות אובדניות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatry Research.

גיל ההתבגרות מתאפיין בהתפתחות חשיבה ממשית ואגוצנטריות לשיפור שליטה בדחפים וקבלת החלטות ממוקדת בעתיד. במקביל, השינויים במהלך ההתבגרות משפיעים על ההערכה העצמית של מצב רוח ויחסים בין-אישיים. במקביל לשינויים הנפשיים והגופניים הנרחבים, אחוז הילדים הסובל מאירועי דיכאון מג’ורי עולה יותר מפי שלוש מתחילת גיל ההתבגרות עד לשלבים מאוחרים של גיל ההתבגרות.

כעת החוקרים בחנו את הנתונים אודות 4,208 מתבגרים בגילאי 11-17 שנים, עם אבחנה קודמת של דיכאון. אלו בגילאי 11-13 שנים סווגו כגיל התבגרות מוקדם ואלו בגילאי 14-16 שנים סווגו ככאלו באמצע גיל ההתבגרות.

בקרב אלו בשלב מוקדם של גיל ההתבגרות, מחשבות אובדניות היו בקורלציה משמעותית עם הפרעות בקרת תנועה (יחס סיכויים של 8.535); ונמצא כי תחושת כישלון והפרעות תאבון לוו בעליה בסיכון למחשבות אובדניות (יחס סיכויים של 3.675 ויחס סיכויים של 3.153, בהתאמה).

באמצע גיל ההתבגרות, תחושות כישלון הובילו לעליה של פי שש בסיכון למחשבות אובדניות (יחס סיכויים של 6.023) והפרעות בבקרת תנועה (יחס סיכויים של 2.798) והפרעת תאבון (יחס סיכויים של 2.684) לוו בסיכון גבוה כמעט פי שלוש למחשבות אובדניות.

החוקרים זיהו שני תסמינים, תחושת כישלון והפרעות תאבון, אשר ניבאו באופן עקבי נוכחות מחשבות אובדניות בשלב מוקדם של גיל ההתבגרות ובמהלך גיל ההתבגרות. למרות שדרושים מחקרים נוספים לאישור הממצאים, הם סבורים כי שני תסמינים אלו עשויים לשמש כמנבאים מחשבות אובדניות.

עוד מציינים הכותבים כי בנוכחות גורמי סיכון אחרים, ישנה חשיבות רבה לבדיקות סקר לזיהוי הפרעות פסיכיאטריות והתערבויות הולמות, בפרט כאשר מדובר באוכלוסיות צעירות מרקע חברתי ורד, להן אין גישה רבה לשירותי בריאות הנפש. ממצאי המחקר מדגישים מספר תסמינים חשובים אותם יש לבחון במחקרים בעתיד.

J Psychiatr Res 2021.

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן