בחולים עם גידולים סולידיים תועדו רמות נוגדנים כנגד COVID-19 דומות לאלו שתועדו בחולים ללא ממאירות שישה חודשים לאחר המנה השניה של חיסון כנגד נגיף הקורונה המבוסס על רנ”א שליח, כך עולה ממחקר חדש מישראל, בראשות פרופ’ עירית בן אהרון מהקריה הרפואית רמב”ם בחיפה, שתוצאותיו פורסמו במאמר בכתב העת Cancer Discovery.
החוקרים כותבים כי מתחילת המגפה הם עקבו באופן פרוספקטיבי אחר התוצאות הקליניות של COVID-19 וכן העריכו את התגובה לחיסונים בקרב חולים עם ממאירויות סולידיות תחת טיפול אונקולוגי פעיל.
מהנתונים שהצטברו בנושא עולה כי קיים הבדל משמעותי בין חולים עם גידולים סולידיים ואלו עם ממאירויות המטולוגיות. מאחר וישנה חשיבות רבה לקבלת החלטות מבוססות-עדויות, חשוב לבדוק באופן פרוספקטיבי את התוצאות הקליניות של COVID-19 ואת ההשפעה של החיסון על אוכלוסיה הטרוגנית זו, כך שניתן יהיה להתאים את ההמלצות הנכונות לחולים.
במסגרת המחקר הנוכחי בחנו החוקרים את התוצאות שישה חודשים לאחר מנת החיסון השנייה כנגד נגיף הקורונה ב-154 חולים (גיל חציוני של 66 שנים; 55% גברים) עם ממאירות, בהשוואה ל-135 ביקורות בריאות בגיל תואם (גיל חציוני של 63 שנים; 56% נשים).
הממאירויות הנפוצות כללו ממאירויות במערכת העיכול (36%), ריאות (23%), שד (17%) ודרכי מין ושתן (11%). מרבית החולים (84%) אובחנו עם מחלה גרורתית וכימותרפיה הייתה סוג הטיפול הנפוץ ביותר (62%), כאשר טיפול ביולוגי ניתן ל-36% מהחולים וטיפול אימונותרפי ניתן ל-30% מהחולים במחקר.
מהנתונים עולה כי ב-79% מהחולים עם ממאירות, בהשוואה ל-84% מהביקורות, הייתה עדות לנוגדנים כנגד נגיף הקורונה שישה חודשים לאחר מנת החיסון השנייה. בקבוצת החולים, העדר עדות לנוגדנים כנגד הנגיף הייתה נפוצה יותר באלו שקיבלו טיפול כימותרפי, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפולים אחרים (27% לעומת 10%, p=0.02).
החוקרים גם זיהו ירידה דומה בטיטר הנוגדנים בשתי הקבוצות. בחולה אחד עם ממאירות נקבעה אבחנה של COVID-19, בעוד שבזרוע הביקורת לא תועדו מקרים של הזיהום הנגיפי.
לאור הדיווחים האחרונים אודות ירידה ביעילות החיסונים לאורך זמן, נראה כי סביר להמליץ על מתן מנת דחף לחולים עם מחלות ממאירות, כפי שמומלץ לציבור הכללי בעיקר לחולים מעל גיל 60 שנים.
Cancer Discover 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!