תומכן מצופה-תרופה עדיף על תומכן מתכת ערום בטיפול במחלת עורקים היקפית (מתוך כנס VIVA 2021)

מנתוני מחקר EMINENT שהוצגו במהלך כנס VIVA 21 עולה כי תומכן מצופה-תרופה הדגים תוצאות טובות יותר מתומכן מתכת ערום בטיפול בחולים עם נגעים בעורק הפמוראלי השטחי או בעורק הפופליטאלי הפרוקסימאלי.

מדגם המחקר כלל 775 חולים בגיל ממוצע של 69 שנים, עם מחלת עורקים היקפית, אשר חולקו באקראי ביחס 2:1 להשתלת תומכן מצופה תרופה (Eluvia) או תומכן מתכת ערום. בכל החולים תועדו נגעים בעורק הפמוראלי השטחי או בעורק הפופליטאלי הפרוקסימאלי בין 30 מ”מ ועד 210 מ”מ, עם היצרות של לפחות 70%.

החוקרים מסבירים כי המאפיין המרכזי של תומכן מצופה-תרופה Eluvia הינו השחרור הממושך וארוך הטווח של התרופה למשך עד שנה אחת, נקודת זמן בה 90% מהתרופה שוחררה מהתומכן.

תוצא היעילות העיקרי היה שיעור כלי הדם שהיו פתוחים לאחר שנה אחת.

ממצאי המחקר מעידים כי לאחר השתלת תומכן מצופה-תרופה, שיעור החולים עם כלי דם פתוח עמד על 83.2%, בהשוואה ל-74.3% מהחולים לאחר השתלת תומכן מתכת ערום (הבדל של 8.9%; p=0.0077) עם תוצאות דומות בניתוח קפלן-מאייר (85.4% לעומת 76.3%, בהתאמה; p=0.0087).

לאחר שנה אחת, שיעורי תוצא הבטיחות העיקרי של תמותה מכל-סיבה, קטיעה מג’ורית ורה-וסקולריזציה של נגע המטרה, עמדו על 11.8% מהחולים בשתי הקבוצות, כאשר ההבדל בשיעורי התמותה מכל-סיבה לא היה שונה בין הקבוצות לאחר שנה אחת (2.7% מהחולים לאחר השתלת תומכן מצופה תרופתה, 1.1% מהחולים לאחר השתלת תומכן מתכת ערום; p=0.1528).

בבדיקת אולטרה-סאונד, עדות להילה תועדה ב-26.1% מהחולים לאחר השתלת תומכן מצופה תרופה וב-17.9% מאלו לאחר השתלת תומכן מתכת ערום (p=0.2067) ובזרוע הטיפול בתומכן מצופה תרופה לא תועד הבדל בשיעורי רה-וסקולריזציה של נגע מטרה בעקבות תסמינים באלו עם הילה ואלו ללא עדות להילה בהדמיה (6.7% לעומת 6%, בהתאמה).

שיפור קליני ממושך היה נפוץ יותר בחולים לאחר השתלת תומכן מצופה-תרופה, בהשוואה לחולים לאחר השתלת תומכן מתכת ערום (83% לעומת 76.6%, p=0.045).

החוקרים מסכמים וכותבים כי על-סמך ממצאי המחקר הנוכחי ותוצאות מחקר IMPERIAL, יש מקום לבחור בתומכן מצופה תרופה Eluvia כתומכן הבחירה לטיפול בהיצרות באורך בינוני בעורק הפמוראלי השטחי או בעורק הפופליטאלי הפרוקסימאלי.

מתוך כנס VIVA 2021

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן