מנתוני מחקר EMINENT שהוצגו במהלך כנס VIVA 21 עולה כי תומכן מצופה-תרופה הדגים תוצאות טובות יותר מתומכן מתכת ערום בטיפול בחולים עם נגעים בעורק הפמוראלי השטחי או בעורק הפופליטאלי הפרוקסימאלי.
מדגם המחקר כלל 775 חולים בגיל ממוצע של 69 שנים, עם מחלת עורקים היקפית, אשר חולקו באקראי ביחס 2:1 להשתלת תומכן מצופה תרופה (Eluvia) או תומכן מתכת ערום. בכל החולים תועדו נגעים בעורק הפמוראלי השטחי או בעורק הפופליטאלי הפרוקסימאלי בין 30 מ”מ ועד 210 מ”מ, עם היצרות של לפחות 70%.
החוקרים מסבירים כי המאפיין המרכזי של תומכן מצופה-תרופה Eluvia הינו השחרור הממושך וארוך הטווח של התרופה למשך עד שנה אחת, נקודת זמן בה 90% מהתרופה שוחררה מהתומכן.
תוצא היעילות העיקרי היה שיעור כלי הדם שהיו פתוחים לאחר שנה אחת.
ממצאי המחקר מעידים כי לאחר השתלת תומכן מצופה-תרופה, שיעור החולים עם כלי דם פתוח עמד על 83.2%, בהשוואה ל-74.3% מהחולים לאחר השתלת תומכן מתכת ערום (הבדל של 8.9%; p=0.0077) עם תוצאות דומות בניתוח קפלן-מאייר (85.4% לעומת 76.3%, בהתאמה; p=0.0087).
לאחר שנה אחת, שיעורי תוצא הבטיחות העיקרי של תמותה מכל-סיבה, קטיעה מג’ורית ורה-וסקולריזציה של נגע המטרה, עמדו על 11.8% מהחולים בשתי הקבוצות, כאשר ההבדל בשיעורי התמותה מכל-סיבה לא היה שונה בין הקבוצות לאחר שנה אחת (2.7% מהחולים לאחר השתלת תומכן מצופה תרופתה, 1.1% מהחולים לאחר השתלת תומכן מתכת ערום; p=0.1528).
בבדיקת אולטרה-סאונד, עדות להילה תועדה ב-26.1% מהחולים לאחר השתלת תומכן מצופה תרופה וב-17.9% מאלו לאחר השתלת תומכן מתכת ערום (p=0.2067) ובזרוע הטיפול בתומכן מצופה תרופה לא תועד הבדל בשיעורי רה-וסקולריזציה של נגע מטרה בעקבות תסמינים באלו עם הילה ואלו ללא עדות להילה בהדמיה (6.7% לעומת 6%, בהתאמה).
שיפור קליני ממושך היה נפוץ יותר בחולים לאחר השתלת תומכן מצופה-תרופה, בהשוואה לחולים לאחר השתלת תומכן מתכת ערום (83% לעומת 76.6%, p=0.045).
החוקרים מסכמים וכותבים כי על-סמך ממצאי המחקר הנוכחי ותוצאות מחקר IMPERIAL, יש מקום לבחור בתומכן מצופה תרופה Eluvia כתומכן הבחירה לטיפול בהיצרות באורך בינוני בעורק הפמוראלי השטחי או בעורק הפופליטאלי הפרוקסימאלי.
מתוך כנס VIVA 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!