חשיפה לטיפול אנטיביוטי בגיל צעיר מלווה בסיכון מוגבר ל-JIA (מתוך Pediatric Rheumatology)

חשיפה לטיפול אנטיביוטי בגיל צעיר מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות JIA (Juvenile Idiopathic Arthritis) בגיל מבוגר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Rheumatology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סקירה שיטתית שפורסמה לאחרונה אספה עדויות לפיהן חשיפה לאנטיביוטיקה בילדות מלווה בשינוי הרכב המיקרוביום, עם הפחתת המגוון והעושר מיקרוביאלי וירידה במספר החיידקים הטובים במערכת העיכול.

במטרה לבחון את הקשר בין טיפול אנטיביוטי, כמו גם זיהומים, ובין JIA, החוקרים אספו נתונים ממדגם ABIS (All Babies in South-east Sweden), הכולל נכון להיום 17,055 משפחות של ילדים שנולדו בדרום-מזרח שבדיה בין תחילת אוקטובר בשנת 1997 ועד תחילת אוקטובר בשנת 1999. דגימות דם של הילדים נאספו בלידה ולאחר מכן בגילאי שנה, 3, 5 ו-8 שנים. שאלוני הורים שימשו לאיסוף נתונים אודות הרגלי תזונה, זיהומים, שימוש בתרופות, חיסונים ונתונים נוספים באותם מרווחי זמן.

לצורך המחקר הנוכחי, החוקרים זיהו 102 ילדים עם JIA. הם השלימו ניתוח סטטיסטי רב-משתני, כולל תקנון לערפלנים אפשריים, במטרה לקבוע את הקשר בין זיהומים, טיפול אנטיביוטי והתפתחות JIA בשלב מאוחר יותר.

החוקרים מדווחים על קשר מובהק סטטיסטית בין טיפול אנטיביוטי בגילאי חודש עד שנה, 1 עד 3 שנים ו-5 עד 8 שנים, ובין עליה משמעותית בסיכון ל-JIA.

בנוסף, הסיכויים להתפתחות JIA היו גבוהים פי שלוש בקרב ילדים שנחשפו לטיפול אנטיביוטי במהלך שלוש השנים הראשונות לחייהם, בהשוואה לילדים שלא קיבלו כלל טיפול אנטיביוטי (יחס סיכויים מתוקן של 3.17, רווח בר-סמך 95% של 1.11-9.03). הסיכוי ל-JIA היה גבוה יותר מכפליים באלו שנחשפו לתרופות אנטיביוטיות במהלך חמש השנים הראשונות לחייהם, בהשוואה לאלו שלא נחשפו לטיפול זה (יחס סיכויים מתוקן של 2.18, רווח בר-סמך 95% של 1.36-3.5). בקרב אלו שנחשפו לתרופות אנטיביוטיות במהלך 8 השנים הראשונות לחייהם, הסיכוי ל-JIA היה גבוה ב-78% בהשוואה לאלו שלא נחשפו לתכשירים אלו (יחס סיכויים מתוקן של 1.78, רווח בר-סמך 95% של 1.15-2.73).

עוד עולה מהנתונים לא עלו עדויות התומכות בקשר מובהק סטטיסטית בין זיהומים במהלך החיים העובריים או בתקופת הינקות ובין הסיכון ל-JIA.

ממצאי המחקר מעידים כי חשיפה לטיפול אנטיביוטי בשלב מוקדם במהלך החיים מלווה בסיכון מוגבר ותלוי-מינון להתפתחות JIA בגיל מבוגר יותר. מנגד, לאחר תקנון לערפלנים לא תועד קשר בין זיהומים עצמם ובין הסיכון להתפתחות מחלת המפרקים בגיל מבוגר יותר.

ללא תלות במנגנון האחראי לממצאים אלו, התוצאות תומכות במדיניות הגבלת שימוש בתרופות אנטיביוטיות במהלך השנים הראשונות לחיים.

Pediatric Rheumatology 2021

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן