במאמר שפורסם בכתב העת Neuroradiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אירוע מוחי במערכת אחורית (Vertebrobasilar Circulation), תפקוד כלייתי לקוי הינו גורם סיכון לתוצאות נוירולוגיות ירודות לאחר שלושה חודשים וסיכויי הישרדות נמוכים יותר בחולים לאחר תרומבקטומי מכאנית בשל אירוע מוחי ורטברו-בזילארי חד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד הכלייתי הינה גורם סיכון לתוצאות נוירולוגיות שליליות לאחר תרומבקטומי מכאנית בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד. עם זאת, מרבית המחקרים הקודמים נערכו בחולים עם אירוע מוחי של המערכת הקדמית. בהתאם, ההשפעה של תפקוד כלייתי לקוי על תוצאות תרומבקטומי מכאנית לא נבחנה היטב בחולים עם אירוע מוחי ורטברו-בזילארי.
מדגם המחקר כלל חולים עם אירוע מוחי שעברו תרומבקטומי מכאנית בשל חסימת עורק ורטברו-בזילארי אקוטית בין מרץ 2015 ועד דצמבר 2020 בארבעה מרכזים. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין ליקוי כלייתי ובין התוצאות והתמותה לאחר שלושה חודשים, כמו גם התפתחות דימום תוך-מוחי לאחר הפרוצדורה. בנוסף, ניתוח סטטיסטי שימש לקביעת ההשפעה של תפקוד כלייתי לקוי על סיכויי ההישרדות לאחר שחרור החולים לביתם.
מדגם המחקר כלל 110 חולים ומהנתונים עולה כי תפקוד כלייתי לקוי (יחס סיכויים של 0.268, רווח בר-סמך 95% של 0.077-0.935), מדד NIHSS (יחס סיכויים של 0.849, רווח בר-סמך 95% של 0.791-0.910) ומרווח זמן בין דיקור לרה-קנליזציה (יחס סיכויים של 0.981, רווח בר-סמך 95% של 0.966-0.997) השפיעו על התוצאות. לא תועד קשר מובהק סטטיסטית בין ליקוי כלייתי ובין תמותה לאחר שלושה חודשים או דימום תוך-מוחי.
מהערכת סיכויי ההישרדות המצטברים לאחר תקנון לגורמי סיכון רלבנטיים עלה כי ליקוי בתפקוד כלייתי נקשר עם שיעורי הישרדות נמוכים יותר לאחר תרומבקטומי מכאנית, בהשוואה לחולים ללא ליקוי כלייתי (יחס סיכון של 2.111, רווח בר-סמך 95% של 0.919-4.847).
ממצאי המחקר מעידים על ההשפעה השלילית של תפקוד כלייתי לקוי על תוצאות נוירולוגיות לאחר תרומבקטומי מכאנית לטיפול באירוע מוחי במערכת אחורית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!