האם יש חשיבות למועד מתן הטיפול בסטרואידים לחולים עם היפרפלזיה מולדת של האדרנל? (J Clin Endocrinol & Metab)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism עולה כי אין תועלת ברורה למשטר טיפול מסוים בהידרוקורטיזון בחולים עם היפרפלזיה מולדת של האדרנל (Congenital Adrenal Hyperplasia) משנית לחסר אנזים 21-Hydroxylase.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול בהידרוקורטיזון בחולים צעירים עם חסר אנזים 21-Hydorxylase ניתן שלוש פעמים ביום, אך קיימת מחלוקת באשר לתזמון האופטימאלי של המינון הגבוה ביותר של הידרוקורטיזון, כאשר מצד אחד, ניתן לחקות את המהלך הפיזיולוגי (מתן המינון הגבוה ביותר בבוקר) ומצד שני, ניתן לטפל במטרה להביא לדיכוי אופטימאלי של האנדרוגנים (מתן המינון הגבוה ביותר בערב).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות בין שני משטרי טיפול סטנדרטיים בהידרוקורטיזון, בין אם מתן המינון הגבוה ביותר בבוקר או בערב, בכל הנוגע למצב ההורמונאלי לאורך היום, לחץ דם לילי, מדדי שינה ופעילות.

מדגם המחקר כלל 34 משתתפים בגילאי 4-19 שנים עם היפרפלזיה מולדת של האדרנל משנית לחסר אנזים 21-Hydroxylase. החוקרים מדווחים כי 21 משתתפים במחקר קיבלו במשך שלושה שבועות את מנת הידרוקורטיזון הגבוהה ביותר בבוקר, לאחר מכן, הם קיבלו טיפול במשך שלושה שבועות בו המנה הגדולה של הטיפול ניתנה בערב, כאשר 18 משתתפים קיבלו תחילה טיפול שכלל מתן המנה הגבוהה ביותר של הידרוקורטיזון בערב למשך שלושה שבועות ולאחר מכן, קיבלו את המנה הגבוהה של הידרוקורטיזון בבוקר למשך שלושה שבועות.

ביומיים האחרונים של כל תקופת טיפול בחנו החוקרים את רמות Androstenedione ו-17-Hydroxyprogesterone ברוק בשעה 5.00 בבוקר, 7.00 בבוקר, 3.00 אחרי הצהריים ו-11.00 בערב. מטרתם הייתה להשוות את רמות 17-Hydroxyprogesterone ו-Androstenedione ברוק בין שתי גישות הטיפול.

מהנתונים עולה כי מתן מינון הידרוקורטיזון הגבוה ביותר בערב הובילה לרמות נמוכות יותר משמעותית של 17-Hydroxyprogesterone ו-Androstenedione בשעות אחר הצהריים. שתי גישות הטיפול היו דומות בכל הנוגע לריכוז הממוצע של ההורמונים במהלך היום, לחץ דם לילי ומדדי פעילות ושינה.

לאור השונות בתגובה הפרטנית לטיפול בהידרוקורטיזון, החוקרים ממליצים להתאים באופן פרטני את משטר הטיפול בהידרוקורטיזון בחולים עם היפרפלזיה מולדת של האדרנל ולנטר אחר איזון המחלה בנקודות זמן שונות.

J Clin Endocrinol & Metab 2021

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן