צריכת פירות יער ויין אדום מלווה בסיכון מופחת לתמותה בחולי פרקינסון (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי צריכת פירות יער, יין אדום ומזונות עתירי-פלבנואידים אחרים מלווה בסיכון מופחת לתמותה בחולים עם מחלת פרקינסון.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שלפלבנואידים השפעה מגנה אפשרית על מערכת העצבים, אין עדויות באשר לתועלת ההישרדותית. כעת הם בחנו באופן פרוספקטיבי את הקשר בין צריכת פלבנואידים לפני ואחרי אבחנה של מחלת פרקינסון ובין הסיכון לתמותה בחולי פרקינסון.

המחקר כלל 599 נשים ממחקר Nurses Health Study ו-652 גברים ממחקר Health Professionals Follow-up Study עם אבחנה חדשה של מחלת פרקינסון במהלך המעקב. צריכה תזונתית של פלבנואידים ומזונות עתירי-פלבנואידים (תה, תפוחים, פירות יער, תפוזים ומיץ תפוזים ויין אדום) נבחנו באמצעות שאלוני תזונה כל ארבע שנים.

במהלך מעקב של 32-34 שנים תועדו 944 מקרי תמותה. מהנתונים עולה כי צריכת פלבנואידים לפני אבחנה של מחלת פרקינסון לוותה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה בגברים (יחס סיכון של 0.53, p<0.001), אך לא בנשים (יחס סיכון של 0.93, p=0.69) עם הטרוגניות משמעותית.

באשר לתתי-סוגים של פלבנואידים, היקף צריכה ברבעון העליון של Anthocyanins, Flavones ו-Flavan-3-ols לפני אבחנת פרקינסון לוותה בסיכון מופחת לתמותה, בהשוואה להיקף צריכה ברבעון התחתון (יחס סיכון של 0.66 ויחס סיכון של 0.69, בהתאמה, p<0.05). באשר לפירות יער ויין אדום, באלו שצרכו לפחות 3 מנות בשבוע תועד סיכון מופחת (יחס סיכון של 0.77 ויחס סיכון של 0.68, בהתאמה), בהשוואה לצריכה של פחות ממנה אחת בחודש.

לאחר אבחנה של מחלת פרקינסון, צריכה גבוהה יותר של פלבנואידים בכללותם, תתי-סוגים כולל Flavonols, Anthocyanins, Flavan-3-ols ופולימרים ופירות יער ויין אדום לוותה בסיכון מופחת לתמותה (p<0.05 בכל המקרים).

בקרב חולים עם מחלת פרקינסון, צריכה רבה יותר של פלבנואידים, בעיקר Anthocyanins ו-Flavan-3-ols ומזונות עתירי-פלבנואידים דוגמת פירות יער ויין אדום, לוותה בסיכון מופחת לתמותה.

Neurology Jan 26, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן