בידוד חברתי ובדידות מלווים בעליה משמעותית בסיכון למחלות לב וכלי דם בנשים מבוגרות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
החוקרים מסבירים כי למרות שבידוד חברתי ובדידות קשורים זה בזה, מדובר בגורמים סוציאליים נפרדים ומהמחקר הנוכחי עולה כי שני אלו מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בנשים מבוגרות, כאשר הסיכון הקרדיווסקולארי הגדול ביותר תואר בנשים עם בידוד חברתי וגם בדידות בדרגה חמורה.
החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי ובחנו את הנתונים אודות 57,825 נשים מבוגרות שלקחו חלק במחקר Womens Health Initiative II, ללא היסטוריה של מחלות לב וכלים דם בתחילת המחקר (גיל ממוצע של 79 שנים). המשתתפות השלימו שאלונים להערכת בידוד חברתי ובדידות והתוצא העיקרי שנבחן היה אירוע קרדיווסקולארי מג’ורי, אשר הוגדר כמחלת לב כלילית, אירוע מוחי ותמותה קרדיווסקולארית.
במהלך מעקב של 186,762 שנות-אדם תועדו 1,599 אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.
בהשוואה לנשים עם מדדים נמוכים בהערכת בידוד חברתי, באלו עם מדדים גבוהים של בידוד חברתי תועדה עליה של 18% בסיכון לאירוע קרדיווסקולארי מג’ורי (יחס סיכון של 1.18, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.23). דומה, בנשים עם מדדים גבוהים בהערכת בדידות תועדה עליה של 14% בסיכון לאירוע קרדיווסקולארי מג’ורי, בהשוואה לנשים עם מדדים נמוכים להערכת בדידות (יחס סיכון של 1.14, רווח בר-סמך 95% של 1.1-1.18). הסיכון נחלש מעט אך נותר משמעותי לאחר תקנון לאורחות חיים ומצב בריאותי (יחס סיכון של 1.08, רווח ר-סמך 95% של 1.03-1.12) בהשוואת נשים עם מדדי בידוד חברתי גבוהים לעומת מדדים נמוכים ויחס סיכון של 1.05 (רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.09) באלו עם מדדי בדידות גבוהים לעומת נמוכים.
בנשים עם בידוד חברתי בדרגה גבוהה וגם בדידות בדרגה גבוהה תועדה עליה של 13% עד 27% בסיכון לאירוע קרדיווסקולארי, בהשוואה לנשים עם מדדי בידוד חברתי ובדידות נמוכים. תמיכה חברתית לא השפיעה משמעותית על הקשר הנ”ל.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה קצרת הטווח וארוכת הטווח של בידוד חברתי ובדידות על הבריאות הקרדיווסקולארית והמצב הרפואי בכללותו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!