סמנים בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם מחלת כליות כרונית (Journal of the American Society of Nephrology)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מודלים המבוססים על סמנים כלייתיים ולבביים חדשים מנבאים בצורה הטובה ביותר את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית לאחר עשר שנים בחולים עם מחלת כליות כרונית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם מחלת כליות כרונית עשויים להיות בסיכון גבוה למחלה קרדיווסקולארית טרשתית. עם זאת, אין מודלים לחיזוי הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בחולים עם מחלת כליות כרונית המסייעים בהליכי קבלת החלטות לטיפול ומניעה.

כעת החוקרים פיתחו ותיקפו מודלים לחיזוי הסיכון למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בחולים עם מחלת כליות כרונית, אשר כללו משתתפים ללא היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית ממחקר Chronic Renal Insufficiency Cohort. מחלה קרדיווסקולארית טרשתית הוגדרה כהופעה לראשונה של אירוע מוחי או אוטם לבבי.

מבין 2,604 משתתפים (גיל ממוצע של 55.8 שנים; 52% גברים), 252 חולים אובחנו לראשונה עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשר שנים. בהשוואה לנוסחאות ה-American College of Cardiology/American Heart Association (שטח מתחת לעקומת ה-ROC של 0.730), מודל ראשון שכלל נתונים ממדגם CRIC בדומה לנוסחאות ה-ACC/AHA הדגים תוצאות טובות יותר (שטח מתחת לעקומת ה-ROC של 0.736, P=0.03).

מודל שני שהתבסס על משתנים קליניים (כולל גיל, ריכוז HDL, לחץ דם סיסטולי, עישון בהווה, יחס אלבומין:קריאטינין בשתן, המוגלובין מסוכרר והמוגלובין) הדגים תוצאות טובות עוד יותר (שטח מתחת לעקומת ה-ROC של 0.760). עם זאת, מודל שלישי שכלל גם סמנים בדם (גיל, כולסטרול כולל, HDL, עישון פעיל, יחס אלבומין:קריאטינין בשתן, המוגלובין מסוכרר, Apolipoprotein B, hsCRP, טרופונין ו-NT-proBNP) היה יעיל עוד יותר (שטח מתחת לעקומת ה-ROC של 0.711) והיה טוב יותר משמעותית מהמודל הקליני (p=0.001).

הן המודל הקליני והן המודל שכלל גם סמנים בדם שיפרו את הסיווג מחדש של אירועים שאינם אירועים קרדיווסקולאריים טרשתיים, בהשוואה לנוסחאות ה-ACC/AHA (6.6% ו-10.0%, בהתאמה).

בחולים שפיתחו אירוע קרדיווסקולארי טרשתי תועדו רמות גבוהות יותר של המוגלובין מסוכרר, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, יחס אלבומין:קריאטינין בשתן, טרופונין T ו-NT-proBNP; בחולים אלו תועדו גם רמות נמוכות יותר של HDL, קצב פינוי גלומרולארי משוער והמוגלובין מסוכרר, בהשוואה לחולים ללא אירוע קרדיווסקולארי טרשתי.

החוקרים כותבים כי למרות התוצאות המבטיחות של המודלים הללו בחיזוי הסיכוי למחלה קרדיווסקולארית טרשתית בתוך עשר שנים, דרושים מחקרים קליניים במטרה לבחון את השיפור בטיפול בחולים ומניעת מחלות עם מודלים אלו.

Journal of the American Society of Nephrology, Feb 2022

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן