במאמר שפורסם בכתב העת Chest מדווחים חוקרים מארצות הברית כי בחולים עם יתר לחץ דם עורקי ריאתי, באלו עם עודף-משקל והשמנת-יתר תועד מרחק הליכה בשש דקות קצר יותר ומדד תפקודי גרוע יותר, בהשוואה לחולים עם משקל תקין. מדד מסת גוף גבוה לא השפיע על התגובה לטיפול מבחינת מרחק הליכה בשש דקות, אך הפחית את התגובה לטיפול של המדד התפקודי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נפוצה יותר ויותר בחולים עם יתר לחץ דם עורקי ריאתי אך מלווה בהישרדות טובה יותר, מגמה שתמכה בפרדוקס ההשמנה בחולים אלו. לא ידוע אם ניתן לייחס את השיפור בתוצאות לתועלת רבה יותר של טיפולים כנגד יתר לחץ דם עורקי ריאתי בחולים עם השמנה.
החוקרים אספו נתונים אודות משתתפים במחקרים שונים והשלימו מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרי-פלסבו בשלב III להערכת טיפולים כנגד יתר לחץ דם עורקי ריאתי שהוגשו לאישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי בין השנים 2000 עד 2015. התוצאים העיקריים כללו את השינוי במרחק הליכה בשש דקות ומדד תפקודי לפי ארגון הבריאות העולמי.
המחקר כלל 5,440 משתתפים מ-17 מחקרים. באלו עם עודף-משקל או השמנת-יתר תועד מרחק הליכה בשש דקות שהיה קצר יותר, לצד סיכון גבוה יותר למדד תפקודי III או IV לפי סיווג ארגון הבריאות העולמי. הטיפול לווה בעליה של 27.01 מטרים במרחק הליכה בשש דקות (רווח בר-סמך 95% של 21.58-32.45 מטרים) וסיכוי נמוך יותר למדד תפקוד גרוע יותר (יחס סיכויים של 0.58, רווח בר-סמך 95% של .0.48-0.70).
לכל עליה של 1 ק”ג/מ2 במדד מסת הגוף, מרחק ההליכה בשש דקות פחת ב-0.66 מטרים (p = 0.07); לא תועדה השפעה משמעותית של מדד מסת הגוף על מרחק הליכה בשש דקות. לא תועד קשר בין מדד מסת הגוף ובין המדד התפקודי בתום המעקב; עם זאת, מדד מסת גוף גבוה יותר הפחית את התגובה לטיפול כך שכל עליה של 1 ק”ג/מ2 במדד מסת הגוף לוותה בעליה של 3% בסיכון למדד תפקודי גרוע יותר (יחס סיכויים של 1.03, p=0.06).
החוקרים קוראים לכלול במחקרים להערכת יתר לחץ דם עורקי ריאתי משתתפים בכל קבוצות המשקל במטרה לאפשר הערכה של הטיפול בקבוצות שונות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!