זעזוע מוח עלול להביא לעליה בסיכון להפרעות פסיכיאטריות בצעירים (JAMA Netw Open)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי זעזוע מוח מלווה בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות, אשפוזים פסיכיאטריים ופגיעה עצמית בקרב צעירים בגילאי 5 עד 18 שנים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זעזוע מוח עלול להחמיר בעיות נפשיות קודמות אך אין עדויות רבות באשר לקשר בין זעזוע מוח ובין הופעה של הפרעות פסיכיאטריות חדשות או בעיות נפשיות ארוכות-טווח. כעת הם ביקשו לבחון את הנושא במדגם רטרוספקטיבי שכלל ילדים וצעירים בגילאי 5 עד 18 שנים לאחר זעזוע מוח או חבלה אורתופדית בין תחילת אפריל בשנת 2010 ועד סוף חודש מרץ בשנת 2020. החולים שנכללו במחקר לא פנו להערכה פסיכיאטרית בשנה שקדמה לאירוע ולא סבלו מזעזוע מוח או חבלת ראש חמש שנים טרם האירוע.

התוצא העיקרי היה בעיות פסיכיאטריות, דוגמת מחלה או הפרעה פסיכיאטרית, כפי שנקבע על-סמך ביקורים בחדרי מיון, אשפוזים או במרפאות ראשוניות. תוצאים משניים כללו אשפוזים פסיכיאטריים, ביקורים רפואיים בשל פגיעה עצמית ותמותה עקב מעשה אובדני.

מדגם המחקר כלל 152,321 ילדים וצעירים לאחר זעזוע מוח (גיל חציוני של 13 שנים; 56.7% בנים) ו-296,482 ילדים וצעירים לאחר חבלה אורתופדית (גיל חציוני של 13 שנים; 57.9% בנים) תואמים בגיל ומין.

שיעורי היארעות בעיות פסיכיאטריות עמדו על 11,141 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בקרב אלו לאחר זעזוע מוח ועל 7,960 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בקרב הביקורות. הסיכון להתפתחות בעיות פסיכיאטריות היה גבוה יותר בקרב צעירים לאחר זעזוע מוח (יחס סיכון מתוקן של 1.39, רווח בר-סמך 95% של 1.37-1.40), כמו גם הסיכון לפגיעה עצמית (יחס סיכון מתוקן של 1.49, רווח בר-סמך 95% של 1.42-1.56) ואשפוזים פסיכיאטריים (יחס סיכון מתוקן של 1.47, רווח בר-סמך 95% של 1.41-1.53). לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות בשיעורי התמותה עקב מעשה אובדני.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בילדים וצעירים בגילאי 5 עד 18 שנים, זעזוע מוח מלווה בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות, אשפוזים פסיכיאטריים ופגיעה עצמית, בהשוואה לילדים וצעירים לאחר חבלה אורתופדית.

JAMA Netw Open. 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן