סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות (Journal of the American Heart Association)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אבחנה של הפרעה פסיכיאטרית חמורה, דוגמת הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה, מלווה בעליה משמעותית בסיכון למחלות לב וכלי דם, בעיקר בקרב צעירים.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון למחלות לב וכלי דם לאחר 10 שנים ולאחר 30 שנים בחולים עם וללא הפרעת פסיכיאטריות חמורות, כולל הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה והפרעה סכיזו-אפקטיבית.

מדגם המחקר כלל את כל החולים בגילאי 18 עד 75 שנים, אשר פנו להערכת רופא מטפל בין ינואר 2016 ועד ספטמבר 2018. החוקרים סיווגו את החולים לקבוצה של חולים עם הפרעה פסיכיאטרית מג’ורית או ללא הפרעה פסיכיאטרית מג’ורית.

הסיכון למחלות לב וכלי דם בתוך עשר שנים נקבע על-פי מדדי מחלה קרדיווסקולארית טרשתית בחולים בגילאי 40 עד 75 שנים ללא מחלה קרדיווסקולארית קודמת; הסיכון למחלות לב וכלי דם לאחר 30 שנים נקבע על-בסיס מדד FRS (Framingham Risk Score) לחולים בגילאי 18-59 שנים ללא מחלות לב וכלי דם.

מדגם המחקר כלל 11,333 חולים עם הפרעה פסיכיאטרית מג’ורית ו-579,924 משתתפים ללא מחלה פסיכיאטרית חמורה. לאחר תקנון לגיל, מין, גזע, מוצא וסוג ביטוח, החוקרים מדווחים כי הסיכון למחלות לב וכלי דם בתוך עשר שנים היה גבוה יותר משמעותית בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית מג’ורית (ממוצע של 9.44%, רווח בר-סמך 95% של 9.29-9.60%), בהשוואה לחולים ללא הפרעה פסיכיאטרית מג’ורית (ממוצע, 7.99%, רווח בר-סמך 95% של 7.97-8.02%).

בדומה, הסיכון למחלות לב וכלי דם לאחר 30 שנים היה גבוה יותר משמעותית בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית מג’ורית (25% מהחולים בקטגוריית הסיכון הגבוהה ביותר, בהשוואה ל-11% מהחולים ללא הפרעה פסיכיאטרית מג’ורית; p<0.001).

גורמי הסיכון הפרטניים אשר תרמו באופן המשמעותי ביותר לסיכון למחלות לב וכלי דם באלו עם הפרעה פסיכיאטרית מג’ורית כללו מדד מסת גוף גבוה ועישון.

מבין סוגי ההפרעות הפסיכיאטריות, בחולים עם הפרעה דו-קוטבית תועד הסיכון הגבוה ביותר למחלות לב וכלי דם בתוך עשר שנים, בעוד שבחולים עם הפרעה סכיזואפקטיבית תועד הסיכון הגבוה ביותר לאחר 30 שנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם על-רקע הפרעה פסיכיאטרית מג’ורית מופיע כבר במבוגרים צעירים. מכאן עולה החשיבות של איזון גורמי סיכון מג’וריים למחלות לב וכלי דם בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית מג’ורית מוקדם ככל הניתן.

Journal of the American Heart Association, Mar 9, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן