מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר חדש שהוצג בוועידת השבץ הבינלאומית 2022 הראה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) באמצעות cilostazol מפחית באופן משמעותי שבץ איסכמי חוזר בגברים, אך לא בנשים. בתת-אנליזה של תוצאות על כ-2000 מטופלים ב-Cilostazol Stroke Prevention Study Combination (CSPS), יחס הסיכון לשבץ חוזר היה 0.40 בקרב גברים שקיבלו DAPT באמצעות cilostazol, בהשוואה לגברים שקיבלו מונותרפיה. לעומת זאת, שיעור השבץ החוזר לא היה שונה משמעותית בין נשים שקיבלו DAPT באמצעות cilostazol לבין אלו שקיבלו מונותרפיה.
כדי לבחון הבדלים פוטנציאליים בין המינים בהשפעה של DAPT באמצעות cilostazol, בהשוואה למונותרפיה עם אספירין או cilostazol בלבד, החוקרים ניתחו נתונים ממאגר CSPS. המשתתפים במחקר הרב-מרכזי, היו בני 20-85 שנים ולקו בשבץ איסכמי בין 8 ל-180 ימים לפני תחילת הטיפול במחקר. חולים מתאימים נטלו קלופידוגרל או אספירין לבד כטיפול נוגד טסיות והיו להם שני גורמי סיכון או יותר לשבץ חוזר. החוקרים חילקו באופן אקראי מטופלים לטיפול מונותרפי עם אספירין או קלופידוגרל (טיפול שהם כבר נטלו) או ל-DAPT שכלל את הטיפול הנוכחי שלהם בתוספת 200 מ”ג של cilostazol. תקופת התצפית החציונית הייתה 1.4 שנים, כאשר תוצאת היעילות העיקרית הייתה הישנות של שבץ איסכמי. תוצאות משניות כללו כל שבץ ומוות מכל סיבה שהיא. שתי תוצאות הבטיחות היו דימום חמור או מסכן חיים ודימום תוך גולגולתי סימפטומטי (sICH).
החוקרים הקצו באופן אקראי 932 מטופלים (637 גברים) ל-DAPT ו-947 (683 גברים) לטיפול מונותרפי. הגיל הממוצע היה 68 שנים בקרב גברים ו-71 בקרב נשים. השכיחות של סוכרת, מחלת עורקים היקפיים והיסטוריה של שבץ איסכמי היתה גבוהה יותר בקרב גברים מאשר נשים. עם זאת, השכיחות של דיסליפידמיה והיצרות עורק תוך גולגולתי הייתה נמוכה יותר בקרב גברים. תוצאי היעילות הראשוניים והמשניים ותוצאות הבטיחות לא היו שונים משמעותית בין המינים. בקרב הגברים, החוקרים מצאו שלקבוצת המונותרפיה הייתה שכיחות גבוהה משמעותית של דיסליפידמיה בהשוואה לקבוצת ה-DAPT (54% לעומת 48%, P = 0.035). הסיכון לשבץ איסכמי חוזר היה נמוך יותר בקבוצת ה-DAPT מאשר בקבוצת המונותרפיה (HR 0.40), ותוצאות הבטיחות לא היו שונות בין הקבוצות. בקרב הנשים בניסוי, ה-BMI היה גבוה משמעותית בקבוצת ה-DAPT מאשר בקבוצת המונותרפיה (23.2 לעומת 22.5, P = .033). השכיחות של מחלת כליות כרונית הייתה נמוכה משמעותית בקבוצת המונותרפיה מאשר בקבוצת ה-DAPT (3% לעומת 7%, P = .024). עם זאת, שיעורי תוצאת היעילות העיקרית ותוצאות הבטיחות לא היו שונים בין הקבוצות. התוצאות מצביעות על כך שלגברים הייתה תועלת גדולה יותר מ-cilostazol מאשר לנשים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!