ההשפעה של מגפת הקורונה על המצב הכללי והבריאות הנפשית של חולים עם הפרעות פסיכיאטריות (Brain Behav)

במהלך מגפת הקורונה חלה החמרה בתחושת הרווחה והבריאות הנפשית של חולים עם הפרעות פסיכוטיות או הפרעה דו-קוטבית, כך מדווחים חוקרים מנורבגיה במאמר שפורסם בכתב העת Brain and Behavior.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מגפת הקורונה פגעה בחולים רבים ברחבי העולם, אך נראה כי הפגיעה חמורה יותר באלו עם הפרעות פסיכוטיות או הפרעה דו-קוטבית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של המגפה על תחושת הרווח והבריאות הנפשית של חולים אלו, כולל הערכת ההשפעה של גורמים אפשריים הקשורים במגפה.

מדגם המחקר כלל 520 חולים עם הפרעות פסיכוטיות (75 חולים) והפרעה דו-קוטבית (445 חולים), אשר השלימו סקר אודות תחושת הרווחה והבריאות הנפשית בשלב המוקדם של מגפת הקורונה (בין 5 ביוני ועד 5 ביולי בשנת 2020).

מהנתונים עולה כי משתתפים רבים חוו הידרדרות בתחושת הרווחה והבריאות הנפשית לאחר פרוץ המגפה, בפרט בשביעות הרצון מהחיים, משמעות החיים, תחושות חיוביות, דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות/פגיעה עצמית. התאוששות מקשיים נפשיים הייתה הרבה פחות טובה לאחר פרוץ המגפה, בהשוואה למצב המתואר טרם מגפת הקורונה.

בקרב משתתפים עם הפרעות פסיכוטיות תועדו תחושת רווחה ובריאות נפשית גרועות יותר משמעותית, בהשוואה לחולים עם הפרעה דו-קוטבית; אם כי החולים חוו החמרה משמעותית רק בתסמינים פסיכוטיים.

קרוב למחצית מהמשתתפים דיווחו על התמודדות עם המצב; עם זאת, מרבית הגורמים בעלי חשיבות אפשרית לתחושת הרווחה והבריאות הנפשית השתנו לרעה, כולל היקף הטיפול ואיכות הטיפול. עליה בבדידות, יכולת התמודדות נמוכה, טיפול פסיכיאטרי לא-מספק במהלך המגפה, חשש מפני המגפה, עליה בתסמיני נדודי שינה וצריכת אלכוהול מוגברת ניבאו תחושת רווחה ובריאות נפשית גרועות יותר.

החוקרים כותבים כי במהלך מגפת הקורונה, חשוב במיוחד כי שירותי טיפול פסיכיאטרי יציעו את הטיפול הטוב ביותר בנסיבות הקיימות, עם דגש על בדידות, יכולות התמודדות, חשש מפני המגפה, נדודי שינה וצריכת אלכוהול מוגברת, במטרה לשפר ככל הניתן את תחושת הרווחה והבריאות הנפשית.

Brain Behav. Apr 6, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן