מנתונים שפורסמו בכתב העת Acta Obstetricia et Gynecologica Scandinavica עולה כי אבחנה של זיהום בדרכי השתן במהלך ההיריון מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית ללידה מוקדמת, כאשר הסיכון הגבוה ביותר בתוך שישה ימים מהאבחנה של הזיהום ובפרט כאשר אירע לפני שבוע 28 להיריון.
המחקר התצפיתי בחן כיצד שבוע ההיריון בעת אבחנת זיהום בדרכי השתן ומרווח הזמן בין האבחנה והלידה משפיעים על הסיכון ללידה מוקדמת. החוקרים התבססו על נתונים ממאגרים בשבדיה וכללו 684,595 לידות בין 2014 ו-2020.
ניתוח הנתונים כלל נשים הרות עם אבחנה מתועדת ראשונה של זיהום בדרכי השתן על-פי קודי אבחנה סטנדרטים במאגר מטופלים ארצי.
התוצא היה הסיכון ללידה מוקדמת בחלוקה לפי שבוע היריון – 22-27, 28-31 ו-32-36 שבועות.
מהנתונים עולה כי 19,499 (2.8%) נשים אובחנו עם זיהום בדרכי השתן במהלך היריון. לאחר תקנון, בנשים עם אבחנה של זיהום בדרכי השתן בשבוע 22-27 להיריון תועד סיכון גבוה פי 18 ללידה מוקדמת בתוך שישה ימים מהזיהום, בהשוואה לאלו ללא זיהום בדרכי השתן. בנשים עם אבחנה של הזיהום לאחר 28-31 שבועות היריון הסיכון ללידה מוקדמת היה גבוה פי 13, כאשר באלו שאובחנו בין שבוע 32 לשבוע 36 להיריון תועד סיכון גבוה פי 6 ללידה מוקדמת.
לאחר 7-13 ימים מאבחנת זיהום בדרכי השתן, הסיכון ללידה מוקדמת עדיין היה מוגבר, פי 10, פי 4 ופי 3 באלו שאובחנו עם הזיהום בשבועות 22-27, 28-31 ו-32-36, בהתאמה, בהשוואה לנשים ללא זיהום בדרכי השתן.
הסיכון המוגבר ללידה מוקדמת נותר למשך לפחות שלושה שבועות לאחר אבחנת הזיהום והיה גבוה פי 2.5 בשבועות 22-27 להיריון ופי 3 בשבועות 28-31 להיריון.
בנשים עם אבחנה של זיהום בדרכי השתן לאחר 22-27, 28-31 ו-32-36 שבועות היריון תועדו שיעורים גבוהים יותר של לידה מוקדמת קיצונית (2.2% לעומת 0.3%), לידה מוקדמת מאוד (2.8% לעומת 0.5%) ופגות מתונה-עד-מאוחרת (7.1% לעומת 2.5%), בהתאמה, בהשוואה לאלו ללא זיהום בדרכי השתן.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות הגברת מודעות לסיכון ללידה מוקדמת בקרב נשים ובקרב אנשי צוות רפואי וכן את החשיבות של הקפדה על יישום הקווים המנחים המקובלים.
Acta Obstetricia et Gynecologica Scandinavica, Feb 13, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!