טיפול בתרופות אנטי-כולינרגיות מלווה בעליה תלוית-מינון בסיכון לדמנציה

מקור: Alzheimer’s Research & Therapy

טיפול בתרופות אנטי-כולינרגיות פוטנטיות, אך לא טיפול בתרופות חלשות, מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Alzheimer’s Research & Therapy. הקשר הנ”ל בולט במיוחד בגברים, בחולים צעירים יותר ובאלו עם דמנציה וסקולארית או של גופיפי לואי.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להערכה מקיפה של הקשר בין חשיפה מצטברת למספר תרופות עם תכונות אנטי-כולינרגיות ובין הסיכון לדמנציה. הם כללו 199,526 משתתפים בגילאי 40 שנים ומעלה עם היארעות דמנציה בין יולי 2008 ועד דצמבר 2017, להם התאימו מספר דומה של ביקורות ללא דמנציה.

במסגרת המחקר חושב מינון יומי מצטבר על-בסיס מדד Anticholinergic Cognitive Burden לתרופות שסווגו כחלקות (מדד ACB של 1) או חזקות (מדד ACB של 2-3), אשר ניתנו לפחות שנה לפני הופעת דמנציה.

חוזק הקשר בין שימוש בתרופות אנטי-כולינרגיות חזקות והסיכון לדמנציה מכל-סיבה עלה עם עליה בחשיפה מצטברת: יחס סיכויים מתוקן של 1.10 עם חשיפה יומית מצטברת של 1-89, יחס סיכויים מתוקן של 1.39 עם חשיפה יומית מצטברת של 90-364, יחס סיכויים מתוקן של 1.39 עם חשיפה מצטברת של 365-1094 ויחס סיכויים מתוקן של 1.66 עם חשיפה יומית מצטברת של 1095 ומעלה.

הקשרים המתוארים היו בולטים יותר בגברים ובחולים צעירים יותר וחזק יותר באלו עם דמנציה וסקולארית או של גופיפי לואי, בהשוואה לאלו עם מחלת אלצהיימר.

המינון המצטבר של תרופות אנטי-כולינרגיות חלשות לווה בעליה קלה בסיכון לדמנציה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי נטל האנטי-כולינרגי מהווה גורם סיכון הפיך וחשוב בשלבים המוקדמים של דמנציה ומדגישים את חשיבות צמצום שימוש מיותר בתרופות בעלות השפעה אנטי-כולינרגית, בפרט בחולים צעירים יותר ובאלו עם תסמינים קוגניטיביים קלים יותר.

Alzheimer’s Research & Therapy, Oct 21, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן