בהשוואה לנשים עם מחלת כליות כרונית ללא פרוטאינוריה בטווח נפרוטי, באלו עם פרוטאינוריה בטוח נפרוטי בשלב מוקדם של ההיריון סיכון מוגבר ללידה מוקדמת והתקדמות למחלת כליות כרונית בשלב מתקדם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetric Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התוצאות המיילדותיות והכלייתיות לאחר אבחנה של פרוטיאנוריה בטווח נפרוטי בהיריון מוקדם לא תוארו היטב עד כה. כעת הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי של מחלת כליות כרונית בהיריון בין 2008 ו-2018. התוצאים נבחנו בהשוואת נשים עם פרוטאינוריה בטווח נפרוטי לפני שבוע 20 להיריון אל מול אלו ללא פרוטאינוריה בטווח נפרוטי.
מדגם המחקר כלל 37 נשים עם פרוטאינוריה בטווח נפרוטי ו-62 נשים ללא פרוטאינוריה בטווח נפרוטי. קצב הפינוי הגלומרולרי המשוער לפני ההיריון היה דומה בשתי הקבוצות.
מהנתונים עולה כי אבחנה של פרוטאינוריה בטווח נפרוטי לוותה בשיעורים גבוהים יותר של לידה מוקדמת (יחס סיכויים של 1.77, רווח בר-סמך 95% של 1.07-2.92) ולידה מוקדמת בשבועות 32-34 להיריון (יחס סיכויים של 2.63, רווח בר-סמך 95% של 1.12-6.20) עם סיכון גבוה פי 10 להידרש לטיפול כלייתי חליפי בתוך שלוש שנים מהלידה (יחס סיכויים של 10.72, רווח בר-סמך 95% של 2.58-44.47).
צלקת טובולו-אינטרסטיציאלית בביופסיית כליה נקשרה עם סיכון מוגבר ללידה מוקדמת לאחר 32-34 שבועות הירון והתקדמות למחלת כליות כרונית בשלב מתקדם, ללא תלות בקצב פינוי גלומרולארי משוער לפני ההיריון.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אבחנה של פרוטאינוריה בטווח נפרוטי מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת והתקדמות למחלת כליות כרונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!