טיפול במשתני לולאה במינון גבוה עלול להביא לעליה בסיכון לתמותה לאחר ניתוח לבבי (מתוך אתר Researchsquare)

מנתונים שפורסמו באתר Researchsquare וטרם עברו סיקור עמיתים עולה כי מתן Furosemide במינון גבוה לאחר ניתוח לבבי מלווה בסיכון מוגבר לתמותה וסיבוכים נוספים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההשפעה של משתני לולאה על הפרוגנוזה לאחר ניתוח לבבי אינה מובנת במלואה.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה שכלל 6,752 חולים לאחר ניתוח לב, אשר סווגו לשתי קבוצות בהתאם למינון היומי הממוצע של Furosemide לאחר ניתוח לבבי: פחות מ-20 מ”ג (קבוצת מינון נמוך, 6,033 חולים) או 20 מ”ג ומעלה (קבוצת מינון גבוה, 719 חולים).

הקבוצות היו דומות מבחינת המינון הכולל של Furosemide, מינון כולל של 200 מ”ג ומעלה, מינון כולל של Furosemide לפי משקל המטופל ומינון יומי ממוצע של 20 מ”ג ומעלה.

התוצאים העיקריים כללו את שיעורי התמותה באשפוז ושיעורי התמותה לאחר שנה אחת מניתוח לבבי. תוצאים משניים כללו משך אשפוז של 14 ימים ומעלה, משך אשפוז ביחידת טיפול נמרץ של 3 ימים ומעלה והנשמה מלאכותית למשך 48 שעות ומעלה. החוקרים לא כללו במחקר חולים מתחת לגיל 18 שנים ללא נתונים אודות משקל הגוף או נתונים חסרים.

מהנתונים עולה כי חולים בזרוע הטיפול במשתני לולאה במינון גבוה נטו להיות מבוגרים יותר ועם מדד מסת גוף גבוה יותר, עם שיעורים גבוהים יותר של סוכרת, מחלת ריאות כרונית, אי-ספיקת לב, אי-ספיקת כליות, עירוי דם, שימוש בוזופרסורים, או ניתוח מסתם. עוד תועדה נטייה לספירה לבנה גבוהה יותר ורמות גבוהות יותר של BUN, קריאטינין, גלוקוז ולקטט בדם.

בקרב חולים בזרוע הטיפול במשתני לולאה במינון גבוה תועד גם טיפול בוזופרסורים ותמיכה נשימתית לאורך פרק זמן ארוך יותר.

מניתוח רב-משתני עלה קשר בין שיעורי תמותה באשפוז ובין המינון היומי הממוצע של Furosemide, מינון יומי ממוצע של 20 מ”ג ומעלה ומינון כולל של 200 מ”ג ומעלה. החוקרים מדווחים על קשר בין שיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר שנה אחת ובין מינון כולל של Furosemide ומינון יומי ממוצע של משתני לולאה.

גורמים מנבאים משמעותיים לאשפוז במשך 14 ימים ומעלה בבית החולים, אשפוז במשך 3 ימים ומעלה ביחידת טיפול נמרץ והנשמה מלאכותית למשך 48 שעות ומעלה לאחר ניתוח לבבי כללו את המינון הכולל של משתני לולאה, מינון כולל לפי משקל, מינון יומי ממוצע של 20 מ”ג ומעלה ומינון כולל של 200 מ”ג ומעלה.

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי מינון יומי ממוצע של Furosemide של 20 מ”ג ומעלה לווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לתמותה באשפוז בקרב חולים מתחת לגיל 60 שנים או חולים עם מדד מסת גוף של 28 ק”ג/מ2 ומעלה שקיבלו וזופרסורים או עירויי דם, אלו עם אי-ספיקת לב וחולים עם אי-ספיקת לב ללא גודש.

ממצאי המחקר הנוכחי מציעים כי מתן Furosemide במינון גבוה לאחר ניתוח לבבי מלווה בסיכון מוגבר לתמותה וסיבוכים נוספים ולכן יש לנקוט משנה זהירות במתן הטיפול לאוכלוסיית חולים זו.

 

מתוך אתר Researchsquare

 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן