גישת טיפול לפירוק קריש-דם, המבוססת על מתן מינון נמוך של rtPA (Recombinant Tissue-type Plasminogen Activator), מביאה להאצת הסרת הקריש בחולים עם דימום תוך-מוחי וסיבוך של דימום תוך-חדרי, כך עולה מתוצאות מחקר בשלב 2 שפורסמו במהדורת נובמבר של כתב העת Stroke. יתרה מזאת, לטיפול פרופיל בטיחות מקובל בהשוואה לפלסבו וביקורות היסטוריות.
אחד החסרונות של הטיפול החדש נוגע לסיכון המוגבר לדימומים. אולם, החוקרים מסבירים, המטרה היא לטפל במצב זה, לו שיעורי תמותה של כ-100%, במטרה להפחית את החשיפה לדם וכך להפחית את הנזק המוחי.
המחקר נועד להעריך את הבטיחות של rtPA במינון נמוך, שניתן דרך צנתר ניקוז חוץ-חדרי לטיפול בדימום תוך-מוחי עם דימום תוך-חדרי מאסיבי. החוקרים התמקדו בשיעורי התמותה, זיהום חדרי וסיבוכי דמם.
במחקר ביקשו החוקרים להעריך גם אם מתן rtPA במינון 3 מ”ג באמצעות EVD (External Ventricular Device) כל 12 שעות, הביא לעליה בקצב פירוק הקריש התוך-חדרי, בהשוואה לפלסבו.
מדגם המחקר כלל 48 חולים, בגילאי 18-75 שנים, עם דימום תוך-מוחי קטן של עד 30 מ”ל, ודימום תוך-חדרי מאסיבי. בכל המקרים הוצב כבר EVD לטיפול בהידרוצפלוס חסימתי. בדיקת CT בוצעה במטרה להבטיח כי התקן EVD הונח כראוי במקומו וכי הקריש היה יציב.
לאחר מכן החולים חולקו באקראי לטיפול ב- rtPA במינון 3mg/3mL (26 חולים) או לטיפול בסיליין (22 חולים) שניתנו בזריקה לחלל החדרים דרך EVD. הטיפול ניתן כל 12 שעות, עד לסריקת CT שהדגימה רזולוציה מספקת של הקריש, להסרה בטוחה של הצנתר או עד לתמותה, זיהום או דימום תסמיני.
חציון משך הטיפול ב- rtPA היה 7.5 ימים, בהשוואה ל-12 ימים עם פלסבו.
החוקרים מדווחים כי שכיחות מקרי התמותה וזיהומי החדר היו נמוכים משמעותית מהצפוי. שיעורי התמותה הצפויים לאחר 30 ימים עמדו על 75% בשתי קבוצות הטיפול, כאשר שיעורי התמותה בפועל עמדו על 19% בקבוצת המטופלים ב- rtPA ו-23% בקבוצת הפלסבו. זיהום של החדר תועד ב-8% ו-9% מהמטופלים, בהתאמה.
שיעורי דימום תסמיני היו גבוהים יותר עם rtPA (23%) בהשוואה לקבוצת הפלסבו (5%) (p=0.01).
מהמחקר עולה כי הפעילות המקסימאלית לפירוק הקריש בחולים שטופלו ב- rtPA זוהתה במהלך שלושת הימים הראשונים. החוקרים זיהו השפעה מועילה משמעותית ל- rtPA על קצב הרזולוציה של הקריש. הם מדווחים כי הרזולוציה המשוער בחולים שטופלו ב- rtPA במהלך שלושת הימים הראשונים עמדה על 22.3% ליום, לעומת 9.9% ליום בקבוצת הפלסבו.
לאור הממצאים, החוקרים מסכמים וכותבים כי ל-rtPA במינון נמוך פרופיל בטיחות מקובל לטיפול בדימום תוך-מוחי, הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא. החוקרים לא מצאו הבדל בשיעורי הזיהום, תמותה או סיבוכי דמם.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!