בחולים עם מחלת כליות כרונית, היסטוריה משפחתית של כשל כלייתי מלווה בסיכון גבוה ב-16% להתקדמות מחלה, גם לאחר תקנון לאלל APOL1 ומאפיינים סוציאליים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases.

החוקרים השלימו ניתוח נתונים אודות 5,623 משתתפים עם מחלת כליות כרונית (גיל ממוצע של 59.6 שנים, 44% נשים) להערכת הקשר בין היסטוריה משפחתית של כשל כלייתי והתקדמות מחלת כליות כרונית ואם הקשר הנ”ל הושפע ממאפיינים סוציאליים של בריאות ואללי סיכון APOL1.

הערכת היסטוריה משפחתית של כשל כלייתי התבססה על שאלונים למילוי עצמי והוגדרה כקרוב משפחה מדרגה ראשונה שקיבל טיפול בכשל כלייתי עם דיאליזה או השתלה. בשחורים לא-היספאנים הושלמה הערכת גנוטיפ APOL1 ובהתאם סווגו לקטגוריית סיכון נמוך (עד אלל אחד בסיכון) או סיכון גבוה (שני אללים בסיכון).

מאפיינים סוציאליים הקשורים במצב הבריאותי כוללים הכנסת משק בית, רמת השכלה, מצב משפחתי וביטוח רפואי.

התוצאים שנבחנו כללו את שיעורי ההתקדמות למחלת כליות כרונית, אשר הוגדרה כהיארעות מחלת כליות בשלב סופני או ירידה של 50% בקצב פינוי גלומרולארי משוער מתחילת המחקר.

מהנתונים עולה כי 17% מהחולים דיווחו על היסטוריה משפחתית של כשל כלייתי.

בשחורים תועד סיכוי גבוה יותר לדווח על היסטוריה משפחתית של כשל כלייתי לעומת לבנים, ללא תלות בסטטוס APOL1 (יחסי סיכויים מתוקנים של 2.42 באלו בסיכון נמוך ושל 3.83 באלו בסיכון גבוה).

מניתוח לא-מתוקן עלה קשר בין כל המאפיינים החברתיים של מצב בריאותי, למעט ביטוח רפואי, ובין היסטוריה משפחתית של כשל כלייתי; עם זאת, קשרים אלו לא נותרו מובהקים סטטיסטי לאחר תקנון רב-משתני.

שיעורי היארעות התקדמות למחלת כליות כרונית היו גבוהים יותר באלו עם היסטוריה משפחתית של כשל כלייתי, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה משפחתית דומה (15.88 לעומת 11.93 ל-1,000 שנות-אדם). לאחר תקנון למאפיינים דמוגרפיים, סטטוס APOL1, מאפיינים סוציאליים של מצב בריאותי ומאפיינים קליניים, באלו עם היסטוריה משפחתית של כשל כלייתי תועד סיכון גבוה ב-16% להתקדמות מחלת כליות כרונית (יחס סיכון של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.33).

ממצאי המחקר מעידים על החשיבות הפרוגנוסטית של סיפור משפחתי של כשל כלייתי בחולים עם אבחנה של מחלת כליות כרונית.

Am J Kid Disease, Feb 2026

לידיעה במדסקייפ