אורולוגיה

האם יש מקום להשלמת ניטור מעבדתי שגרתי לאחר התחלת טיפול במעכבי ACE או ARB בחולי אי-ספיקת לב? (Am J Med)

במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש שבחן את תופעות הלוואי לאחר התחלת טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי ACE (או Angiotensin Converting Enzyme) ו-ARB (או Angiotensin Receptor Blocker) בחולים עם אי-ספיקת לב ותחלואה נלווית. מהנתונים עולה כי ניטור מעבדתי שגרתי לאחר התחלת הטיפול התרופתי לא לוותה בהפחתת הסיכון לתמותה מכל-סיבה או אשפוזים עם היפרקלמיה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההנחיות הקליניות ממליצות על ניטור שגרתי של התפקוד הכלייתי ורמות אשלגן בדם בתוך 30 ימים מהתחלת טיפול במעכבי ACE או ARB. עם זאת, אין עדויות באשר לשאלה אם בדיקות מעקב שגרתיות מפחיתות תופעות לוואי על-רקע הטיפול התרופתי במבוגרים עם אי-ספיקת לב ומה המשמעות של מחלות רקע שונות במקרים אלו.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל מבוגרים עם אי-ספיקת לב מארבע מערכות טיפול רפואי בארצות הברית. מחלות רקע מרובות הוגדרו על-פי מספר מחלות כרוניות. החוקרים התאימו בין חולים עם בדיקת דם אמבולטורית להערכת ריכוז קריאטינין ואשלגן בדם בתוך 30 ימים מהתחלת טיפול במעכבי ACE או ARB ובין ביקורות תואמות שלא השלימו בדיקות מעקב.

במסגרת המחקר נבחן הקשר בין בדיקות מעקב לאחר התחלת הטיפול התרופתי ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה בתוך 30 ימים ואשפוזים עם נזק כלייתי חד או היפרקלמיה.

מדגם המחקר כלל 3,629 מבוגרים תואמים עם אי-ספיקת לב שהחלו טיפול במעכבי ACE או ARB בין תחילת שנת 2005 ועד סוף שנת 2012.

מהנתונים עולה כי לא היה קשר מובהק סטטיסטית בין בדיקות מעקב ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה לאחר 30 ימים (יחס סיכון מתוקן של 0.45, רווח בר-סמך 95% של 0.14-1.39) ואשפוזים עם היפרקלמיה (יחס סיכון מתוקן של 0.73, רווח בר-סמך 95% של 0.33-1.61). עם זאת, החוקרים זיהו קשר מובהק סטטיסטית בין בדיקות מעקב ובין אשפוז עם נזק כלייתי חד (יחס סיכון מתוקן של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.94).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ניטור מעבדתי שגרתי לאחר התחלת טיפול במעכבי ACE או ARB אינו מלווה בהפחתת הסיכון לתמותה מכל-סיבה לאחר 30 ימים או אשפוזים בשל היפרקלמיה בחולי אי-ספיקת לב עם מחלות רקע שונות.

 

Am J Med, Sep 1, 2022

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and Its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תרופתי לאיזון משק הסוכר באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות בצקת מקולארית משנית לסוכרת באלו עם רטינופתיה סוכרתית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה