מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

הקונצנזוס האירופי הראשון לגבי חיסונים של חולי טרשת נפוצה פורסם על ידי הוועדה האירופית לטיפול ומחקר בטרשת נפוצה (ECTRIMS) והאקדמיה האירופית לנוירולוגיה (EAN). המסמך, שהוכרז בפגישת ECTRIMS בשבוע שעבר, מציע הנחיות לחיסון חולי טרשת נפוצה, כולל אסטרטגיית חיסון עולמית לאוכלוסיית חולי הטרשת הנפוצה הכללית ותת-אוכלוסיות נבחרות. המסמך אינו כולל המלצות לגבי חיסון נגד נגיף הקורונה (COVID-19), הנושא של דו”ח נפרד, שפורסם באסיפה השנתית גם כן.

המסקנות העיקריות שעלו בהצהרה החדשה הן כדלקמן:

·       חיסונים באופן כללי נחשבים בטוחים עבור חולים עם טרשת נפוצה ואינם משנים את פעילות/התקדמות המחלה.

·       חיסונים חיים מוחלשים, לעומת זאת, הם התווית נגד בחולים מדוכאי חיסון.

·       ניתן להשתמש בחיסון מומת בבטחה, אך יעילותו עשויה להיות מופחתת עם תרופות מדכאות חיסוניות.

·       יש לשקול חיסונים בשלב מוקדם בטיפול בטרשת נפוצה, טרם השימוש בתרופות מדכאות חיסוניות במידת האפשר.

כשהציגה את המסמך, ד”ר סוזנה אוטרו-רומרו, מהמרכז לטרשת נפוצה בקטלוניה, ספרד, הסבירה כי החיסון הפך לחלק חשוב באסטרטגיית ניהול הסיכונים בחולים עם טרשת נפוצה המטופלים בתרופות פעילות מאוד, אך נותרו שאלות לגבי מתי והאם לתת חיסון מסוים, ואילו תרופות משנות מהלך מחלה משפיעות על תגובת החיסון. “כלי ההתייחסות הנוכחי פותח כדי לעזור לאנשי מקצוע להחליט על אסטרטגיית החיסון הטובה ביותר עבור המטופלים שלהם”, אמרה. מסמך הקונצנזוס ממליץ כי באופן כללי יש לבצע חיסונים בזמן אבחון הטרשת הנפוצה או בשלבים המוקדמים של המחלה כדי למנוע עיכובים עתידיים בהתחלת הטיפולים. “באופן אידיאלי, החיסון צריך להתבצע לפני תחילת הטיפול בתרופות משנות מהלך מחלה”, אמרה אוטרו-רומרו. מסמך הקונצנזוס ממליץ לתת חיסונים מומתים 2-3 שבועות לפני תחילת טיפול מדכא חיסוני, וחיסונים חיים מוחלשים לפחות 4 שבועות לפני כן. במקרה של הישנות, יש לדחות את החיסון עד להחלמה קלינית או התייצבות במידת האפשר, נכתב.

ניתן לבצע בדיקה סרולוגית לטיטרי נוגדנים המושרים על ידי חיסון חודש עד חודשיים לאחר המנה האחרונה של החיסון (מומלץ בחיסוני הפטיטיס B, חצבת, חזרת ואבעבועות רוח). עבור חיסונים חיים מוחלשים, יש לבצע בדיקות סרולוגיות לפני התחלת טיפול לדיכוי חיסוני. במקרה של תגובה לא מספקת, יש לקחת בחשבון מתן בוסטר של החיסון, למעט הפטיטיס B בו מומלץ חיסון מחדש מלא, כך לפי ​​המסמך. באשר לחיסון במהלך טיפול לדיכוי חיסוני, חיסונים חיים מוחלשים נחשבים לבטוחים עבור חולים המטופלים באינטרפרון או בגלטירמר אצטט, אומר הדו”ח, אך באופן אידיאלי יש להימנע מחיסונים חיים מוחלשים בחולים המטופלים בדימתיל פומארט, טריפלונומיד (Aubagio) או natalizumab (Tysabri), למרות שניתן לשקול זאת במקרים חריגים כאשר הסיכון הפוטנציאלי להידבקות בזיהום גדול יותר מהסיכון לפתח זיהומים הקשורים לחיסון (אלא אם ספירת הלימפוציטים המוחלטת היא מתחת ל-800), נכתב. בנוסף, יש להימנע מחיסונים חיים מוחלשים בחולים המטופלים במווסתי S1P (למשל, fingolimod [Gilenya]), טיפולים נגד CD20 ולפני שיקום מערכת החיסון עבור cladribine (Mavenclad) ו-alemtuzumab (Lemtrada).

במקרה של מטופלים המפסיקים טיפול לדיכוי חיסוני, ניתן לתת חיסונים מומתים בכל עת לאחר הפסקת הטיפול, אך רצוי לאחר שיקום מערכת החיסון. יש לתת חיסונים חיים מוחלשים רק לאחר מרווח בטיחות המבטיח שהשיקום החיסוני הושג.

לכתבה ב-Medscape