טיפול במקרולידים במהלך ההיריון מלווה בסיכון מוגבר למומים מולדים (The BMJ)

בילדים לאימהות שקיבלו מרשם לטיפול אנטיביוטי במקרולידים במהלך היריון זוהה סיכון מוגבר למומים מולדים, בהשוואה לילדים לאימהות שטופלו בפניצילין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The BMJ.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מתן טיפול אנטיביוטי במקרולידים במהלך ההיריון ובין מומים מולדים מג’וריים, שיתוק מוחין, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות והפרעות מהספקטרום של אוטיזם בילדים.

החוקרים התבססו על נתוני מאגר ה-UK Clinical Practice Research Datalink וכללו 104,605 ילדים שנולדו בין 1990-2016 לאימהות שקיבלו מרשם לטיפול מונותרפי במקרולידים (Erythromycin, Clarithromycin, או Azithromycin) או טיפול מונותרפי בפניצילין החל מהשבוע הרביעי להיריון. שני מדגמי ביקורת כללו 82,314 ילדים לאימהות שקיבלו מקרולידים או פניצילינים לפני ההפריה ו-53,735 אחאים של ילדים שהשתתפו במחקר.

החוקרים בחנו את הסיכון למומים מולדים מג’וריים ומומים מג’וריים במערכת ספציפית (מערכת עצבים, מערכת קרדיווסקולארית, מערכת עיכול, דרכי מין ודרכי שתן) לאחר מרשם לטיפול במקרולידים או פניצילין במהלך הטרימסטר הראשון (שבועות 4-13 להיריון), טרימסטר שני ושלישי (שבוע 14 ועד הלידה), או בכל טרימסטר של ההיריון. בנוסף, הם בחנו את הסיכון לשיתוק מוחין, אפילפסיה, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות והפרעות מהספקטרום של אוטיזם.

מומים מולדים מג’וריים תועדו ב-186 מבין 8,632 ילדים (21.55 ל-1,000 ילדים) לאימהות שקיבלו מרשם לטיפול במקרולידים וב-1,666 מבין 95,973 ילדים (17.3 ל-1,000 ילדים) לאימהות שקיבלו מרשם לטיפול בפניצילין במהלך ההיריון. טיפול במקרולידים במהלך הטרימסטר הראשון לווה בסיכון מוגבר לכל מום מג’ורי, בהשוואה לפניצילין (27.65 לעומת 17.65 מקרים ל-1,000 ילדים, יחס סיכון מתוקן של 1.55; רווח בר-סמך 95% של 1.19-2.03) ומומים קרדיווסקולאריים ספציפיים (10.60 לעומת 6.61 מקרים ל-,1000 ילדים, בהתאמה, יחס סיכון מתוקן של 1.62, רווח בר-סמך 95% של 1.05-2.51).

טיפול במקרולידים בכל טרימסטר לווה בסיכון מוגבר למומים בדרכי המין (4.75 לעומת 3.07 לכל 1,000 ילדים, יחס סיכון מתוקן של 1.58, רווח בר-סמך 95% של 1.14-2.19, בעיקר היפוספאדיאס). טיפול ב-Erythromycin בחודש הראשון לווה בסיכון מוגבר לכל מום מג’ורי (27.39 לעומת 17.65 לכל 1,000 ילדים, יחס סיכון מתוקן של 1.50, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.99).

החוקרים לא זיהו קשר מובהק סטטיסטית עם מומים ספציפיים אחרים או עם הפרעות נוירו-התפתחותיות.

ממצאי המחקר מעידים כי יש לנקוט משנה זהירות בשימוש במקרולידים במהלך היריון ולבחור בתרופות אנטיביוטיות אחרות, עד לנתונים נוספים בנושא.

The BMJ 2020

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן