בחולים תשושים עם בקע פארא-ושטי (Paraesophageal Hernia) קיים סיכון מוגבר לסיבוכים במידה ובוחרים בגישת מעקב זהיר בלבד, בהשוואה לתיקון אלקטיבי, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת JAMA Surgery.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בקע פארא-ושטי מלווה בסיכון גבוה לוולבולוס, סטרנגולציה, דימום וחסימה. תיקון דחוף של הבקע כרוך בשיעורי תמותה גבוהים. מסיבות אלו ככל הנראה, הטיפול הסטנדרטי במקרים אלו מזה עשורים היה התערבות ניתוחית, ללא תלות בתסמינים. אולם, בשנת 2002 הכל השתנה, בעקבות פרסום מחקר בו מצאו החוקרים כי המתנה זהירה עשויה להיות עדיפה על תיקון אלקטיבי בחולים עם תסמינים מינימאליים בגילאי 65 שנים ומעלה. מאז, חולים רבים בחרו בגישת מעקב זהיר. עם זאת, מספר החולים שנדרשו לתיקון דחוף עלה, לעיתים עם תוצאות הרסניות.
במחקרם השוו החוקרים את התוצאות של תיקון דחוף של הבקע אל מול תיקון אלקטיבי. הם בחנו את הנתונים אודות כל התיקונים שבוצעו במבוגרים ודווחו במסגרת תכנית ה-Quality Improvement Program מטעם ה-American College of Surgeons בין השנים 2005-2012. הם הגדירו תחלואה חמורה כחזרה לחדר הניתוח, סיבוך לבבי, אלח-דם, הלם, הנשמה למשך 48 שעות, הנשמה חוזרת לא-מתוכננת, או אירוע מוחי.
הסקירה כללה 10,656 חולים, מתוכם 383 לאחר ניתוח דחוף (3.6%) לתיקון בקע פארא-ושטי ו-10,273 לאחר ניתוח אלקטיבי (96.4%).
21% מהחולים שעברו ניתוח דחוף פיתחו תחלואה חמורה, זאת בהשוואה ל-5.2% מהחולים לאחר תיקון אלקטיבי.
מהנתונים המבוססים עולה כי למרות שתיקון דחוף של בקע פארא-ושטי אינו נפוץ, מצב זה מלווה בעליה של פי תשע בסיכוי לתמותה ועליה של פי חמש בסיכוי לתחלואה חמורה. עם זאת, לאחר תקנון לגורמים הקשורים במטופל וטכניקת ניתוח, תיקון דחוף של הבקע ניבא תחלואה חמורה אך לא תמותה.
ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם הרעיון לפיו הגורם התורם העיקרי לתוצאות הניתוח הוא התשישות של החולים ולכן, יש לבחון את מצב החולים כאשר קובעים המלצות בנושא בקע פארא-ושטי.
JAMA Surg. Published online August 26, 2015
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!