אימוני תנגודת עשויים להביא לעליה בייצור הורמוני מין בשרירים בגברים מבוגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת Journal of the Federation of American Societies for Experimental Biology.
החוקרים כותבים כי לממצאים אלו עשויות להיות השלכות חשובות למגוון מצבים באנשים מבוגרים, הקשורים לירידה בהורמוני מין, כאשר עליה ברמות הורמוני מין בשריר עקב אימוני תנגודת עשויה להשפיע לטובה על הסיכון לנפילות, סוכרת, סרקופניה ואוסטיאופורוזיס ולשפר את איכות החיים של אנשים מבוגרים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של אימוני תנגודת בגברים מבוגרים לאורך תקופה ארוכה, ולשם כך גייסו 13 גברים, בגיל ממוצע של 67.2 שנים ו-6 גברים בגיל ממוצע של 24.3 שנים. המשתתפים היו פעילים גופנית באופן מתון, אך לא ערכו אימוני תנגודת בקביעות.
המשתתפים ערכו כפיפות ויישור ברכיים שלוש פעמים בשבוע, החל ממשקל המהווה 70% מהכוח המקסימאלי שלהם. מאמנים התאימו את המשקלים לכל משתתף כל ארבעה שבועות. המחקר ארך 12 שבועות.
החוקרים בחנו את רמות הורמוני מין וחלבונים מקדימים בשריר ה-Vastus Lateralis באמצעות ביופסיה לפני אימוני משקל. אותן מדידות נערכו שוב בגברים מבוגרים לאחר האימונים. החוקרים דגמו גם את רמות ההורמונים בדם ומדדו את גודל שריר הארבע-ראשי לפני ואחרי האימון.
בגברים מבוגרים תועדו רמות נמוכות משמעותית של אנזימים סטרואידגנים כמו גם הורמוני מין ו-IGF-1 (Insulin-like Growth Factor), בהשוואה לגברים צעירים יותר, הן בדם והן בשריר. הגברים המבוגרים היו גם חלשים יותר, עם שריר ארבע-ראשי קטן יותר.
למרות זאת, הורמוני המיון עלו משמעותית בשריר של הגברים המבוגרים לאחר אימוני תנגודת. כמו כן, נרשמה עליה משמעותית בכוח היישור האיזוקינטי של הגברים וגודל השריר הארבע-ראשי.
עם זאת, בדם, למרות שנרשמה עליה משמעותית ברמות DHEA ו-DHT לאחר אימונים (p<0.01), לא חלה עליה משמעותית בריכוז טסטוסטרון חופשי או IGF-1. אולם, חלה עליה משמעותית ברמות אנזימים סטרואידגנים, כמו גם ביטוי הקולטנים לאנדרוגנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אימוני תנגודת פרוגרסיביים משיבים רמות הורמוני מין בשריר ע”י הגברת ביטוי אנזימים המעורבים בתהליכי ייצור הורמוני מין בשריר שלד, ועשויים לתרום באופן חלקי לעליה בכוח וגודל השריר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!