נשים רבות בארץ ובעולם סובלות מתופעות של דליפת שתן ושלפוחית רגיזה.

מגוון רחב של פתרונות ממשיים עוזרים כיום לנשים אלה לצאת ממעגל הבושה ולסגל לעצמן אורח חיים טוב ובריא

נשים רבות נוטות לחשוב כי תסמונת השלפוחית הרגיזה ותופעת דליפת שתן מסתכמות בפרסומת לתחתונים דיסקרטיים, המתנהגים כמו חיתול לצורך ספיגת הנוזלים, אך לנשים רבות בארץ ובעולם מדובר בפגיעה קשה מנשוא באיכות החיים המלווה בקשיים נפשיים (פחד, בושה, כעס ודיכאון), קשיים חברתיים (הסתגרות והימנעות מפעילויות חברתיות), הפרעות פיזיות ורגשיות (פגיעות בשינה ובתפקוד המיני) והוצאות כספיות גבוהות (תרופות, חיתולים).

עבור נשים רבות מדובר אף בחוסר יכולת בסיסי להתערות בחברה, ניהול קשר זוגי, לקיחת חלק במעגל התעסוקה ויכולת להתפרנס ו/או לנהל כל סוג של חיי חברה תקינים כמו השתתפות בנסיעות ארוכות, טיסות ולקיחת חלק בפעילויות אשר אורכות זמן רב כגון- הרצאות או כיתות לימוד.

עפ”י הסטטיסטיקות, כ 25% מכלל הנשים מעל גיל 40 יסבלו משלפוחית רגיזה או דליפת שתן וכשמדובר בנשים מעל גיל 65- האחוזים מטפסים לשיעור של 40%. (אחת מתוך שלוש או ארבע נשים ובגילאים מבוגרים יותר מדובר על אישה אחת מתוך שתיים).

גם כיום, נשים רבות סובלות מתופעות של דליפת שתן ושלפוחית רגיזה ובכל זאת אינן פונות לקבלת עזרה וטיפול. הבושה מהתעסקות בבעיה אינטימית שכזו היא אחת הסיבות המרכזיות לכך. עושה רושם כי התופעות הכל כך שכיחות בקרב נשים נדחקו ל”פינת הבושה” הלא מדוברת-  ככל הנראה, בשל חוסר מודעות לפתרונות השונים או מתוך הנחה מוטעית כי שלפוחית רגיזה או דליפת שתן הן חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי.

הסובלות מאחת מהתופעות המדוברות בוודאי יופתעו לגלות כי קיים מגוון רחב של סוגי טיפול לשיפור איכות החיים ואחוזי ההצלחה גבוהים באופן מפתיע.  “אי שליטה” ניתן לרפא, לעיתים קרובות להקל ותמיד להפכה ליותר נסבלת.

כאמור, איבוד שתן בצורה בלתי רצונית מהווה בעיה חברתית, היגיינית ורפואית וניתן לסווגו לסוגים שונים ובאופן טבעי לשיטות טיפול שונות.

הראשון, דליפת שתן במאמץ- מקרים אלה שכיחים בגיל צעיר יותר ומדובר בדליפת שתן הנובעת מפעולות מאומצות הכרוכות בעלייה של הלחץ התוך בטני, כגון: שיעול, התעטשות,צחוק, שינוי תנוחה וכד’.  כל לחץ המופעל על שלפוחית השתן עד כדי דליפה ומקורו בפעולה גופנית מאומצת נכלל בקטגוריה הזו.

סוג נוסף הוא דליפת שתן בדחיפות ונוקטוריה (הטלת שתן לילית). דליפה זו מתרחשת כאשר האישה חשה צורך ספונטני ועז להתרוקן אך אינה מספיקה להגיע לשירותים היות ופרק הזמן בין תחושת הצורך ועד לדליפה עצמה הינו פרק זמן קצר ביותר.

כאשר מדובר בנוקטוריה ובתסמונת השלפוחית הרגיזה, מעבר לבעייתיות ביקיצות אין סופיות במהלך הלילה בכל גיל, החשש הגבוה ביותר הוא להתרחשות תופעה זו בנשים בגיל מבוגר, שם הסכנה מאוד גדולה היות וחלק גדול מהנפילות של נשים מבוגרות קורות במהלך הלילה. נשים אלה עלולות למעוד או להחליק וכתוצאה מכך לסבול משברים באגן אשר מקצרים באופן משמעותי את תוחלת החיים.

חלק מהנשים סובלות מדחיפות ללא דליפה, מצב תמידי בו האישה חווה צורך עז להתרוקן אך ללא דליפת שתן ממשית. מצב קשה לכשעצמו במהלכו האישה חווה במשך כל שעות היממה את תחושת הדחיפות.

קיים מצב נוסף של דליפת שתן מעורבת הנובעת משילוב של דליפה במאמץ ודליפת שתן בדחיפות. זהו המצב השכיח ביותר וכשליש ממקרי דליפת השתן בנשים הינם מקרים של דליפת שתן מעורבת.

לשלל המצבים שיטות טיפול שונות בהיקף רחב ולרוב, האבחנות יכולות להיות פשוטות כאשר המטרה היא כמובן לנקוט בבדיקות כמה שפחות פולשניות ובטיפולים כמה שפחות מסובכים.

הטיפול הראשון והפשוט מבין כולם הוא הטיפול ההתנהגותי, במהלכו המטופלת תנהל יומן נוזלים (כמה נוזלים צורכת, תכיפות הביקורים בשירותים, מספר אירועי דליפת שתן ומאיזה סוג). המטופלת תקבל הדרכה מהרופא המטפל לגבי וויסות צריכת הנוזלים לרמה מבוקרת והקפדה על הימנעות מנוזלים משתנים (קפה, תה ואלכוהול), כמו כן, הקפדה על זמני הליכה לשירותים באופן יזום במרווחי זמן הנקבעים מראש.

לעיתים, יש לשלב טיפול זה יחד עם טיפולים פיזיותרפיים, שם תקבל האישה הדרכה מפיזיותרפיסטיות מוסמכות לעבודה נכונה עם שרירי רצפת האגן.

במידה ושתי השיטות הללו נמצאו כלא מתאימים למטופלת, יש לשקול מעבר לטיפול תרופתי. רשימת התרופות לטיפול במצבים אלה אשר נכללות בסל הבריאות היא גדולה ומגוונת. רובן “משקיטות” את השלפוחית ויש ליטול אותן פעם אחת ביום. החיסרון הממשי בשימוש בתרופות הוא תופעות הלוואי השונות אשר יכולות להתבטא בין היתר ביובש בפה, יובש בעיניים, כאבי בטן ועצירות.

שיטה נוספת אשר אינה כלולה בסל הבריאות ומוצעת לנשים באופן פרטי היא שיטת הזרקת הבוטוקס לשלפוחית השתן. כידוע, החומר גורם להרפיה של השריר, דבר שימנע את התכווצות שלפוחית השתן של האישה. הפעולה מתבצעת באשפוז יום ויעילות הטיפול עומדת על 85% הצלחה.  יש לחזור על הטיפול אחת לחצי שנה עד תשעה חודשים ועלותו, בכל פעם, עומדת על כ- 1500 שקלים.

כיום, הטכנולוגיה הרפואית המתקדמת ביותר היא הטיפול באמצעות גירוי עצבי ממערכת מושתלת הנקראת- “אינטרסטים”, הכוללת אלקטרודה ייחודית, המושתלת לאישה באיזור עצם הסקרום ומחוברת למכשיר המדמה את פעילותו של קוצב לב, מטרתו לווסת ולאפשר שליטה על שלפוחית השתן תוך גירוי חשמלי עדין. זוהי שיטה חדשנית לטיפול באי שליטה בסוגרים והטיפול נמצא יעיל ביותר עבור נשים שלא נמצא פתרון לבעייתן באמצעות טיפולים קונבנציונליים אחרים.

הטיפול ב”אינטרסטים”  הינו הטיפול היחידי לבעיות של אי שליטה בסוגרים, המאפשר לחולה ולרופא לבדוק את הסתברות הצלחת הטיפול באמצעות השתלה זמנית, בטרם התחייבה החולה לטיפול ארוך טווח.  במידה והשיטה נמצאה יעילה עבור המטופלת, המערכת הקבועה תושתל בגופה באמצעות פעולה אמבולטורית יחסית פשוטה.

טיפול זה אשר נכנס לשימוש במדינות המערב לפני כ- 16 שנה נחל הצלחה רבה בקרב מטופלות ברחבי העולם (אירופה, קנדה ואוסטרליה). גם בישראל כבר קיימים מקרי הצלחה רבים. אחוזי הצלחת השיטה המוכחים מרקיעי שחקים וכולי תקווה כי ב 2014 נצליח במשימתנו לאפשר לכל אישה בישראל הסובלת מדליפת שתן ושלפוחית רגיזה את הטיפול היעיל.